אברהם בייגה ביטר
מתוך איןציקלופדיה
| משתמש זה שמן,מתבכיין ועושה סדרה מעפנה בביפ או בקיצור: משתמש זה הוא אבי ביטר. |
| אבי ביטר | |
|---|---|
| סגנון מוזיקלי | התבכיינות מזרחית |
- "הבייגל הזה מר!"
- ~ שבתאי צבי על אברהם בייגל ביטר
אבי ביטר, או בשמו העברי אבי המריר, הנו תוצר של ניסוי מהפכני לפתח אדם ללא שמחה פנימית.
תוכן עניינים |
[עריכה] התפתחות התופעה
התופעה הקרויה ([אבי ביטר]) החלה בשנות השלושים של המאה השלישית לפנה"ס. עוד בשנה זו, החלו אנשים לצחוק ולהתבדח על חשבונו של המדען התמהוני אלברט חור.
מדענים בראשית שנות ה-50 במכון ויצמן החליטו להשתמש בקרינה מייסרת, אשר תוארה לראשונה בידי אלברט חור, על ביצית בשלבי חלוקה מתקדמים כדי לעצור את התפתחות הרגשות שבה. לבסוף, כאשר נותר רק רגש המרירות והעצב, הם הפסיקו את הקרינה ומרחו חמאת בוטנים כדי לעודד התפתחות רגש ספציפי בביצית.
אחרי מספר חודשים נולד ילד בריא בשם ביטר.
[עריכה] ילדותו
כבר בימיו הראשונים, שמו לב החוקרים כי הילד בוכה הרבה, יותר מכל ילד אחר, וכי לא ניתן להשליט סדר בבכי זה. הם נעלו את ביטר לבדו בחדר סאונד בכדי שלא יפריע להם לעבוד.
לאחר בדיקות של פסיכולוג, התברר כי הדבר אינו טוב לביטר הקטן ורצוי לשלבו במהלך התקין של החיים. לכן השתמשו החוקרים בחמאת בוטנים כשוחד בכדי להשתיקו. לבוטנים שביטר קיבל מדי יום, לקרינה שקיבל עוד לפני שנולד ולסאונד הרועש שבחדר הסאונד היתה השפעה קטלנית על ביטר. זוג אזניו צמחו וגדלו למימדים עצומים, אפו התארך והפך לחדק, והלבלב שלו נהיה בצורת שנהב. המדענים, שהיו נדהמים מהשינוי שהתחולל בביטר, הסיקו שהוא לא בכלל לא בן אדם, אלא חיה שנהב.
בתור חיה שנהב, היתה לאבי ביטר ילדות קשה. הילדים נדחו ממנו וברחו בכל פעם בה רק התקרב, וגם הגננות והמורות השתדלו להתרחק ממנו כמה שיותר. כך, הפך ביטר ליותר מיוסר ממה שהיה קודם, ובכה בכל דקה בחייו. חייו השתנו ללא היכר כאשר פגש את ג'ון לנין.
[עריכה] אבי כמוזיקאי
זה היה בשנת 1963, כאשר עלה ביטר למצוות. ביטר הקריא את הפרשה שלו בצורה כה זוועתית, עד שהאנשים שהיו בבית הכנסת לא זרקו עליו סוכריות טופי, אלא עגבניות רקובות. ביטר כהרגלו בכה והתאונן, ועקב כך שלכלך את ספר התורה בדמעות, גורש מבית הכנסת. הוא יצא מבויש מבית הכנסת, והתהלך ברחובות כשהדמעות לא חודלות לנזול. באופן מקרי, הבחין בו ג'ון לנין מהקצה השני של הרחוב. ג'ון לנין, שהבחין בביטר, הבין שהוא הדבר אותו הוא מחפש. יצור מוזר ומנודה מהחברה אשר מדי יום בוכה ומתייסר, זה בדיוק מה שצריך בשביל הלהקה. ג'ון לנין הציג את עצמו בפני ביטר, ואף הציע לו להצטרף ללהקתו, חסרי הקצב. אבי ביטר סירב בהתחלה, אך ג'ון לנין הצליח לשחד אותו בשני טונות בוטנים. וכך, הצטרף אבי ביטר ללהקה, ולאחר כחודש טסו הוא וחברי הלהקה לצרפת, בתקווה ששם הלהקה תצליח.
ואכן, הלהקה הצליחה ואף זכתה בתואר הלהקה הכי טעימה בעולם. אבי ביטר היה חביב מאוד על האנשים בצרפת וסוף סוף הפסיק להיות אומלל ומיוסר. אך לא כל האנשים חיבבו את ביטר. אמרגן הלהקה תיעב את אבי ביטר בכל עמקי נשמתו מסיבה לא ידועה, והיה מוכן לעשות הכל על מנת לחסלו. הוא תקע חציל בבטנו של אבי ביטר בתקווה שזה יגרום לו להיחנק ולמות, אך אבי ביטר, שהיה חיה שנהב, היה בעל בטן משוריינת. וכך, החציל חזר אל האמרגן כמו בומרנג וגרם למותו. ב-1964 טסה הלהקה לישראל למסע הופעות. ביטר, שהרי גדל בישראל, נזכר פתאום בארצו האהובה, והחליט להישאר בה ולעזוב את הלהקה. הוא גמר את כל האוכל בארץ וכך החל המיתון.
אבי ביטר החל להתפרנס ממוסיקה. הוא הופיע תחילה במועדונים עלובים ועם הזמן הפך לזמר מצליח וידוע. הוא לא שכח את האנשים שעזרו לו להיכנס לתוך העולם הזה, חסרי הקצב, ואף הקדיש להם את אחד משיריו. בשנת 1998 הפך אבי ביטר לזמר כה מוערך, עד שנתנו לו להיות שופט. לא, לא שופט בכוכב נולד, לא צריך להגזים. אבי ביטר התקבל להיות שופט בחבורת הזמר של קריית גת. ביטר שרד יפה בתור שופט, עד שנת 1999. באותה שנה, ראה ביטר לראשונה את הזמרת החדשה של הלהקה, נינט טייב, ומיד התאהב בה. התפתחה אהבה חזקה בין השניים, והם התחתנו בסופו של דבר. בשנת 2000 נולד לזוג בן, שהיה דומה להחריד לדוב קוטב מצוי. נינט הזדעזעה ממראהו של בנה, והתגרשה מביטר. ביטר היה כה אומלל מן הפרידה עד שנהיה אומלל ומיוסר כמו פעם. הוא התפטר מעבודתו בחבורת הזמר של קריית גת, והחל לייצר מוסיקה דכאונית, אשר ממוסיקה זו הוא מתפרנס עד עצם היום הזה.
[עריכה] אבי כבמאי סרטים
אזהרה: משרד הבריאות קובע כי אכילה גורמת להשמנה.
