אלימות

מתוך איןציקלופדיה

"אני אומר לא לאלימות , אבל היא לא מקשיבה!"

~ שר החינוך של קזחסטן על אלימות

"אלימות היא לא מילה גסה."

~ שבתאי צבי על אלימות

"לא לאיידס, כן לאלימות!"

~ שבתאי צבי על אלימות

"זה מתחיל מצפייה ממושכת בערוץ הילדים"

~ שבתאי צבי על אלימות

"הדמוקרטיה היא כרסום יסודות האלימות!!!"

~ איש אחד על אלימות

אלימות היא מושג הבא לתאר את התנהגותם הטיפוסית של הפרטים בחברה הישראלית המודרנית של שנות האלפיים המכונה גם דור ילדי הנרות המזוינים (כינוי שהומצא על ידי זמר שיני הסוס- אביב ענף גפן). האלימות נקראת גם "דרך ארץ" אצל הערסים מהשכונה.

אלימות נחלקת לשני סוגים: אלימות מילולית ואלימות פיזית.

אלימות מילולית: אלימות מילולית היא למעשה אמירת האמת, כלומר אמירת דעותיך האמיתיות על מישהו או משהו. המישהו או המשהו נפגע וכדי להוציא ממך הרבה כסף בתביעת דיבה הוא מכנה את דבריך "אלימות מילולית" בעוד שכל פשעך היה אמירת האמת. דוגמאות לאלימות מילולית שיזכו אתכם בתביעת דיבה: "רוני לא יודעת לשיר", "לשאול יהלום יש תחת גדול", "ביבי טוב ליהודים", "עמיר פרץ יודע אנגלית".

אלימות מלמולית: אלימות מילמולית הינה אלימות המלווה במלמולים מוזרים ולא מובנים במיוחד כגון "אמא'שך ה"מובלמובלמובל" הזאת" וכו'.

אלימות פיזית: אלימות פיזית הוא האמצעי שבו משתמשים בחברה הישראלית כדי להעביר מסרים אחד לשני. לרוב האלימות הפיזית באה לאחר האלימות המילולית אך לפעמים האלימות הפיזית באה ללא התרעה מוקדמת. דוגמאות להעברת מסרים באמצעות אלימות פיזית:

• כאפה/צ'אפחה על הצוואר- נהוג לתת לחבריך הערסים בתחילת ובסוף פגישה. הכאפה (לאטמה בערבית) באה להחליף את לחיצת היד אשר נהוגה בארצות אחרות, וזאת עקב העובדה שלחיצת היד אינה אפשרית בישראל מכיוון שיד ימין אוחזת בסכין.
• סטירה על הלחי- באה לרוב בצירוף המילה "חבוב". מטרתה לגרום לאדם מולך "להרגע", כלומר להוריד פרופיל ולהפסיק לעשות פוזות (אוונטות).
• אגרוף- בא לבדוק עד כמה אתה יציבה עמידתך.
• דקירת סכין- באה לרוב לאחר ששאר האמצעים לא עזרו. מטרתה להראות לצד שכנגד מי הוא הגבר גבר שבחבורה ולמי צריך לעשות יותר כבוד. למרות המחקרים שנעשו לא נמצא קשר בין גודל הפין לבין גודל הסכין כך שמדובר כנראה באגדה אורבנית ותו לא.

[עריכה] אלימות בישראל

בישראל, אלימות מכל הסוגים, המינים והצבעים הפכה כבר ממזמן לדרך העברת המסרים המועדפת על בני הנוער (לצד הצ'אטים באינטרנט והאייסיקיו). בתחילה מעבירים מסרים דרך התוכנות ואז קובעים פגישה עם כל החמולה (כל החברים והחברים שלהם) כדי ללבן את העניינים שעלו בשיחה באייסיקיו. מובן שככל שתביא יותר חברים לפגישה זו תחשב ליותר גבר וכל הפקאצות מסביבך תאהבנה ותערצנה אותך. מיותר לציין שאסור בתכלית האיסור להגיע לפגישה זו לא מצויד במיטב הנשק של ישראל אשר כולל בין היתר: אולר, אולר חלוד, סכין, סכין מתקפלת, מקלות, אלות, אבנים, שרשראות ברזל, אגרופנים, דוקרנים ורצוי גם איזה M-16 אחד או שניים כדי להגביר את רמת ההנאה. בעת הצורך ניתן לאלתר כלי נשק מכל הבא ליד אך תמיד רצוי לבוא מוכנים מראש.

[עריכה] רמת ההנאה

רמת ההנאה באירועים הנ"ל נקבעת לפי מספר פרמטרים שיפורטו להלן:

• כמות הפציעות- ככל שיותר אנשים נפצעים כך עולה רמת ההנאה והפגישה נחשבת ליותר מוצלחת.
• רמת וחומרת הפציעות- לא די בכך שהרבה אנשים ייפצעו, צריך גם שהפציעות תהיינה חמורות. דקירות, איבוד דם, התעלפויות, שברים וסדקים כמו גם מוות יקבעו האם הפגישה הייתה מוצלחת או לא. אם בסוף המסיבה מזמינים את מד"א הרי שרמת הכיף עולה כפליים והמסיבה נחשבת למוצלחת במיוחד.
• משטרה- המשטרה עקב מגבלות כח אדם ורמות שומן בכרס של השוטרים אינה נוהגת להתערב בקטטות מעין אלו ולרוב באה בתום הפגישה לאחר שכל הכיף נגמר. אם הצלחת לגרום לבוא המשטרה הרי שרמת הכיף משולשת וזאת עקב העובדה שכעת תאלץ גם לדקור, גם לוודא שהמשטרה לא רואה את זה וגם לברוח מהמשטרה לאחר הדקירה. בריחה ממשטרה נחשבת לסיום הולם לפגישה מעין זו ואם הצלחת לברוח בלי להתפס הרי שאתה תחשב לגבר של החבורה. ככל שמספר הפעמים שתצליח לברוח מהמשטרה יגדל כך יגדל גם מעמדך בחברה.

[עריכה] אלימות בבתי ספר

כידוע אלימות בבתי ספר היא תופעה נדירה מאוד בישראל. עם זאת, יכולות להתרחש מספר תקריות אשר מן הראוי לתת עליהן את הדעת:

• סחיטת פרוטקשן- הפרוטקשן (דמי חסות) משולם על ידי התלמידים החלשים לתלמידים החזקים על מנת שהחזקים יגנו על החלשים ולא ירביצו להם. התשלום יכול להיות כסף, עזרה במבחנים או בסנדביץ'.
• סחיטת שקל- בכניסה לקיוסק הבית-ספרי עומד אדם הנוהג לבקש ממך שקל בעת הכניסה תמורת הזכות להכנס לקיוסק. ראו פירוט בערך ערס.
• סגירת חשבונות- אם מסיבה כלשהי מתעורר ויכוח בבית הספר הצדדים הניצים נוהגים לסגור ביניהם את הויכוח.

אם הצדדים חסרי סבלנות הם יריבו בתוך שטח בית הספר (רצוי הרחק מעיני המורים) ומובטח להם שתוך שניות יווצר מסיבם מעגל אשר יעודד אותם בקריאות אשר לא היו מביישות להקת בבונים בספארי. המעגל שנוצר מסביבם מונע מהמורים להכנס לזירה ולהפסיק את הכיף וכך הריב נכנס עד לניצחון אחד הצדדים.

אם הצדדים בעלי אורך רוח וסבלנות הם יקבעו פגישה בשער בית הספר לאחר סיום הלימודים כדי ללבן את העניין. מובן לכל שמיד לאחר שהם קובעים זאת הם מטלפנים לכל חבריהם ומזעיקים תגבורת. תגרות ידיים ליד שער בית הספר הינן מחזה נפוץ אולם לאף אחד לא אכפת כי זה כבר בעיה שלהם ולא של בית הספר.

[עריכה] אלימות עקב מקום חנייה

כידוע, עקב העושר של הישראלי הממוצע הוא נוהג להפגין את עושרו הרב על ידי קניית מכונית גדולה ומפוארת. מנהג זה גרם למצוקת חנייה אשר ניכרת במיוחד בעיירות הפיתוח בימי שישי בערב כאשר כל הנכדים באים לסבתא לאכול את החמין השבועי. הנהג הישראלי הממוצע אשר ידוע בכל העולם כנהג זהיר, עדין, מנומס ומתחשב עייף לאחר שעות הנסיעה הארוכות ומחפש מקום חנייה אך לשווא. למגינת ליבו גם המדרכות תפוסות ואין ביכולתו למצוא מקום חנייה. בצר לו חונה הנהג באמצע הכביש, דבר אשר גורר תגובות נזעמות מצד הנהגים האחרים אשר מלוות בצרחות ("מי נתן לך רישיון?!"), צפירות ("טו טו טו") ואיומים ("בוא צא מהאוטו נראה אם אתה גבר!"). הנהגים יוצאים מרכביהם ומבררים ביניהם לאבא של מי שייך הכביש ומי היה כאן קודם. לא חולף זמן רב בטרם שני הנהגים מפשילים שרוולים (חבל על חולצת השבת הלבנה) ורבים עד אשר אחד מהם נדקר, הוא הנהג אשר יאלץ להמשיך לחפש חנייה (בחנייה של בית החולים). מחזות כגון אלו הם מראה שכיח בנופי ארצנו ומספקים את מנת הבידור השבועית לילדי השכונה אשר מתאספים מסביב ולומדים כיצד יש לנהוג במקרה של ויכוח ואיך לצאת גבר גבר בפני החברה.

[עריכה] דרכים להקטנת האלימות בחברה הישראלית

• להתלונן על המצב.
• להקים ועדת חקירה.
• להקים ועדת חקירה שתחקור את ועדת החקירה.
• להגיש המלצות שאף אחד לא יקרא ולא יישם.
• להתלונן שאין מספיק תקציב בשביל ליישם את ההמלצות.
• להגיד שבאירופה/מועצות הברית/קנדה המצב יותר טוב.
• לחכות למקרה הבא שיגיע לכותרות.
• להתראיין ולהאשים אחרים במצב.
• אם לא מצליח, לבוא לתוכניות ב3 בוקר שממילא אף אחד לא צופה בהן.
• לקבל כסף לטיפול בבעיה[חה! חה! חה!].
• לבזבז את הכסף על מושבי עור לאוטו.
• להתלונן על התנאים הקשים בהם אתה עובד.
• להאשים פוליטיקאים, אלא מי?
• להיות יותר חזק מאחרים
• ללכת לישון
• לא לצאת מהבית
• השמדה המונית של הזן הידוע כ"ערס"
• לציית לחוק "נותנים לך - תיקח, מרביצים לך - תברח".