אלכסנדר הגדול

מתוך איןציקלופדיה

"היה לו קטן"

~ שבתאי צבי על אלכסנדר הגדול

אלכסנדר הגדול הוא שליט מקדוני ידוע שניסה לכבוש את כל העולם אבל נכשל במשימתו זו, בעיקר מכיוון שהוא וצבאו היו עסוקים בהתלבטויות קשות לגבי זהותם המינית.

[עריכה] ילדות ושנים ראשונות

אלכסנדר היה בנו של פיליפ, מלך ממלכה קטנה מצפון ליוון בשם מוקדון, שאחד מאבות אבותיו היה כנראה גרביל. מצד אמו היה רוסי למחצה, מה שמסביר את שמו - אלכס. כבר מילדותו גילה אלכסנדר משיכה מניית לבנים ובנות כאחד. מפורסם הסיפור על איך אילף אלכסנדר את סוסו, בוצפולוס: הוא היכה באחוריו עם מזמרה ואמר: יא בן זונה, אם אתה לא נותן לי לרכב עליך אני תוקע לך את זה בתוך התחת" מאותו היום ציית הסוס לכל מילה שיצאה מפיו של אלכסנדר, שסיפר לכולם סיפור מסובך על איך אילף את הסוס בעזרת חוכמתו וגאונותו הידועה.

[עריכה] מסעות הכיבושים

בגיל 19 החל אלכסנדר לכבוש את האימפריה הפרסית, שהיתה אז האימפריה הגדולה בעולם. זה לא היה קשה, מכיוון שהפרסים התקמצנו על נשק לחיילים שלהם והם נאלצו להילחם ביידים וגם ברחו כל הזמן. בעזרת צבא אימתני של גרבילים כבש אלכסנדר את טורקיה והביס את דריווש, המלך הפרסי בקרב היא-סוס. הקרב נקרא בשם זה על שם אשתו המכוערת של דריווש, שנראתה כמו סוס. כשראה אותה אלכסנדר הוא זעק "היא סוס!" והחליט להרוג את דריווש על מנת לגאול אותו מייסורי הנישואים עם אישה שכזו.

אלכסנדר רדף אחרי דריוש לאורך אלפי קילומטרים, נחוש בדעתו לגאול אותו מייסוריו. למרבה הצער, דריוש הבין לא נכון את כוונתו של אלכסנדר. היות והוא היה פרסי, הוא היה בטוח שבכוונתו של אלכסנדר לשדוד את אוצרותיו היקרים, ולכן ברח רחוק מזרחה. במהלך רדיפתו אחרי דריוש ביקר אלכס בארץ ישראל, שם סירבה העיר עזה להיכנע לו ואף ירתה עליו קסאמים. בתגובה פקד אלכסנדר על כיבוש העיר ובזיזת כל החומוסיות שבה, על מנת להאכיל את צבא הגרבילים שלו. תושבי העיר הפלשתינים נלחמו באומץ על ידי שליחת נשים וילדים להתפוצץ במחסומים של אלכסנדר בעוד הם עצמם מתחבאים בין חומות העיר. כתוצאה מכך לא היתה לאלכסנדר ברירה אלא להשתמש בשיטה של סיכול ממוקד, מה שגרר אחריו הצעת גינוי באו"ם ואמברגו נשק על צבאו של אלכסנדר.

העניין הזה דיכא מאד את אלכסנדר, שהחליט לקפוץ לחופשת שאנטי בסיני, שם החליטו המצרים הקדמונים שהוא אל והביאו אותו למקדש החושה של האל רע-אמון. (שמו המקורי היה רע המון, מכיוון שהיה אל מניאק, אבל למצרים הקדמונים היה רק את כתב החרטומים לכן קל להבין למה הם כתבו בשגיאות כל הזמן) במצרים קיבל אלכסנדר השראה אלוהית (כלומר, מכיוון שהיה אלוהים בעצמו הוא בעצם השרה את עצמו במים רותחים לרבע שעה) והקים את העיר המפוארת אלכסנדריה, שנקראה, כמה מפתיע, על שם עצמו.

ממצרים המשיך אלכסנדר עם צבאו אל עיראק, מכיוון ששם הסתתר דריוש. המלך הפרסי הקים צבא (קטן, שלא יעלה הרבה כסף) על מנת לעצור את אלכסנדר מלשדוד את אוצרותיו. הצבאות נפגשו בקרב גאוגמלה, הנקרא על שם מפקד בכיר בצבא הפרסי, גרגמל, שמספר מקורות טוענים כי היה יהודי. אלכסנדר סירב לתקוף את צבא דריוש בלילה, בטענה ש"אני לא גונב ניצחון בלילה". השמועה הגיעה אל דריוש ששמע רק את המילה "גונב" ועל כן קיבל אישור לחששותיו שאלכסנדר מתכוון לגנוב את השטיחים שלו. כתוצאה מכך הגדיל דריוש את צבאו פי עשרים במהלך הלילה, ופעם הראשונה בהיסטוריה אפילו לא חסך כסף על ציוד הולם לחייליו. על אף פי כן, למחרת הצליחו חייליו נושכי הכריות של אלכסנדר לנצח את חיל פרס באחד מן הקרבות המפורסמים בהיסטוריה. הסיבה לניצחון המפתיע היתה שהפרסים כלל לא התעניינו בלחימה, אלא רק רצו לשדוד את המחנה היווני. היוונים הסתערו עליהם מאחורה ודפקו אותם קשה (תרתי משמע).

לאחר הניצחון הסוחף נכנסו אלכסנדר וחייליו העליזים אל העיר בבל, שם חגגו את הניצחון בשמפניה ומצעדי גאווה. מן בבל המשיך אלכסנדר וכבש את הארצות שבמזרח האימפריה: פרס, מדי, בוכרה ואפגניסטן, שם עזר לכוחות נאט"ו להיאבק בלוחמי הטאליבן. במהלך המסע הקים אלכסנדר ערים רבות אשר נודעות עד היום בשמותיהן היצירתיים: אלכסנדריה, אלכסנדריה, אלכסנדריה, אלכסנדריה ואלכסנדריה.

כיבושיו של אלכסנדר נבלמו לבסוף בהודו, שם סוממו חייליו עד אובדן חושים על ידי ההודים בגואה. חלק מן החיילים האמינו שהם דולפינים ולכן קפצו למים ושחו עד בבל, שם חזרו להכרתם. חלק אחר ניסה לחצות את המדבר בטענה שהם ערבים על גמלים אך הם התייבשו ומתו באמצע. אלכסנדר כנראה לקח סמים קשים במיוחד, שכן החליט לוותר על חלום הילדות שלו לכבוש את העולם, ולהשתתף בסדנת ויפאסנה למציאת האני העצמי שלו ולהגעה להארה עצמית. כל מה שאלכס הגיע אליו היה כאב ראש, לכן החליט לחזור לבבל ולנהל משם את ממלכתו.

לרוע המזל, התקשה אלכסנדר להיגמל מסמים, ומת כעבור שנים מספר ממנת יתר, בגיל 32. במילותיו האחרונות ביקש, להיקבר עם ידידו הפסטיון, כדי שלא יהיה להם משעמם ויוכלו להשתעשע מעט בעודם מתים. לאחר מותו, התפלגה ממלכתו למספר ממלכות משנה, שבראש כל אחת מהן עומד אחד מיזיזיו לשעבר של אלכסנדר.