אל המשמש
מתוך איןציקלופדיה
| הערה: קדוש
ערך זה הינו ערך קדוש! נא לא- בזמן קריאתו. |
- "אבל אני אוהב גוגואים!"
- ~ שבתאי צבי על משמשים
- "אל המשמש תמיד הזכיר לי אותי: בלונדיני, גבוה ועם עיינים כחולות"
- ~ היטלר על אל המשמש
אל המשמש הוא האל הגדול, הנשגב, העליון, החכם, הרחום, החנון,(לא כונתינו ללפלף...) האל הנורא, אל שדי, אל קנא פוקד עוון אבות על-בנים על-רבעים ועל-שלישים לשונאיו, עושה חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצוותיו. הוא האל אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ.
אל המשמש מופיע בצורות שונות בדתות שונות, ונרקמו עליו אגדות אינספור. ההיסטוריונים מאמינים כי הופיע לראשונה במיתולוגיה הפלסטינית במאה ה-67 לפנה"ס בצורת משושה משוכלל.
תוכן עניינים |
[עריכה] מדוע דווקא משמש?
חוקרים רבים העלו בעבר את השאלה מדוע דווקא המשמש נבחר להיות מושא ההערצה של רבבות אנשים ברחבי העולם. הראשונה שהצליחה לענות על השאלה המורכבת הייתה הפילוסופית כריסטין, במשפטה הידוע: "עוף זה ציפור ופרה זו חיה".
כריסטין התכוונה בדבריה לכך, שכאשר ברא אל המשמש את העולם, העניק לכל יצור בר-תבונה תכונה חשובה: הערצת המשמש. לפיכך, כל אדם עם שכל (קרי, כולם חוץ מכושים וגזענים) נולד עם היכולת הנשגבת של הערצת הפרי הקדוש. גם לפני שידע האדם להשתין בעמידה, הייתה בו משיכה בלתי מוסברת למשמשים, ואף יש אומרים שהתכונה הזאת טבועה גם במוחם של שימפנזים.
הפלסטינים היו הראשונים שהעניקו דרור ליצר הטבעי, וכתבו את המיתולוגיה המפורסמת שלהם, אשר מתבססת ברובה על הפרי הקדוש.
[עריכה] המשמש במיתולוגיות השונות
פרי המשמש מוזכר בכתבים שונים ברחבי העולם, ויש אף אומרים שהמגילות הגנוזות נכתבו על דפי-משמש (אם-כי קיימות עדויות רבות לכך שהן נתלשו מהכתבים הפגאניים של בני גורן).
[עריכה] המשמש במיתולוגיה הפלסטינית
המיתולוגיה הפלסטינית, שנכתבה בשנת 6729.4 לפנה"ס, מזכירה פעמים רבות את השם "אללה-א(ל)מישמיש", ונושאת דברי שבח והלל רבים לכבודו. ההיסטוריונים מחשיבים את המגילות הללו לעדות המהימנה ביותר בהיסטוריה האנושית, להערצת המשמש.
על-פי הכתבים הללו, כדור הארץ הוא למעשה גוגו ענקי עטוף בידי אללה-א(ל)מישמיש הגדול. כך יכול האלוהים לפקוד כל אדם בכל מקום, בו-זמנית, ולהענישו בעזרת חוליית-משגרי-קסאמים אלוהית, כעונש על חטאיו. המיתולוגיה מספרת שכאשר נברא העולם, הציב אללה-א(ל)מישמיש מסגד בעיר ירושלים, וסביבו בנה את שאר העולם. הוא קרא למסגד "מסגד אל-אקצא", ואף הציב בסמוך אליו גשר רעוע. האגדה אומרת, שכאשר יתמוטט הגשר יגיע יום הדין, וכל צדיק יזכה בשבעים נערות בתולות וחרמניות.
עוד אומרת האגדה, שביום-הדין יקום לבנוני מתרומם, ובעזרת כוחו של האל יצליח לגבור על האויב הציוני ולכבוש מחדש את מסגד אל-אקצא. לפי האגדה, אללה-א(ל)מישמיש ינחית על ציון את נשק יום הדין, בצורה של פצצת-גרעין איראנית, וכך יצליחו הוא והלבנוני המתרומם להגיע "בעאדה, בעאדה חיפה" ולהפוך את כל ארץ-ישראל לאתר מלא בפסולת גרעינית נוסח צ'רנוביל.
[עריכה] המשמש במיתולוגיה המצרית
אל המשמש אמנם מופיע בתור אחד מ-3,972 האלים במיתולוגיה המצרית, אך היא אינה משאירה מקום לספק שהוא אחד החשובים שבהם. המיתולוגיה מספרת שכאשר יצא האל אוזיריס מהמקלחת בשלושים וחמישה בחודש מאי, הוא גילה שערה על מרפקו, וכך נוצר אל המשמש. כתב החרטומים מתאר את האל כמשמש בעל מחוש אחד, אותו המחוש שבעזרתו טועם אל-המשמש את כלבי-הים הירושלמים.
