ארטיק

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש

[עריכה] ארטיק

ארטיק, הוא קרח קשה בטעמים שונים, הידוע בכינויו העממי ארטיק או ליאן, הוא בעצם נוזל שהתמצק במקפיא, קיבל תוספת צבע מאכל ונדבק לענף קטן שמוצאו בגינה. על מנת לשמור על הנוזל שהתמצק מיתר חיידקים הוא מוכנס לשקית פלסטיק צבעונית שמעודדת את הילד הממוצע לסחוט מהוריו כספים.

הארטיק הוא בדרך כלל קר ביותר ואין לזלול אותו במהירות מופרזת פן המוח יקפא, כמו כן יש לשמור את הארטיק במקפיא ובעת המאכל יש לשים לב שהוא לא נמס בתחתיתו.

[עריכה] גילוי הארטיק

הארטיק הומצא במקרה כשילד תמים מזג לתוך כוס (של ברני) מיץ אבטיח. לאחר ששתה לגימה בודדה הוא השתעמם, הניח את המשקה במקפיא והלך לסייר בשכונה. כשחזר מסיורו, הביא מספר ענפים קטנים מעץ הבמבוק הזקן המצוי בשכונה. בהגיעו למטבח נזכר שהוא צמא, פתח את המקפיא ומצא את מיץ האבטיח שהתמצק בינתיים לקח את אחד הענפים, ותקע אותו במרכז הכוס. המיץ המוצק נדבק לענף ויצא מהכוס לפי דוגמתה. הילד הצמא (והרעב) החליט ללקק את המיץ וראה כי טוב. הוא סיפר לדודו בעל מפעל הממתקים על תגליתו, והדוד הערמומי גנב את הפטנט והחליט לפתח את המוצר מאחורי גבו של אחיינו, שנשאר עני וחסר כל למשך שאר ימי חייו.

[עריכה] גלידה

הגלידה, בדומה לארטיק, היא גם קרה, אך בשונה לו, היא משמינה. אין דרך לספור את כמות הקלוריות שגלידה ממוצעת מכילה.

שוני נוסף, הוא שגלידה יכולה להימכר גם בקופסאות פלסטיק בינוניות.

הגלידה מיוצרת מהפרשות נדירות של חתול סיאמי-אוזבקיסטני-צרפתי כחול (למזלם של בני האנוש כמות ההפרשות עלולה להגיע ל90 ליטר בשעה, ונארזת בקביעות על ידי הסבתא המאמצת של החתול). ההפרשות מעורבבות עם: שיירים של סוללות ממוחזרות (שמרוככות, נצבעות ומוסוות כפצפוצי שוקולד), לימון סיני שהופשר לאחר תקופת עידן הקרח (שספציפית ללימון הסתיימה בשנת 53'), מי ים מומלחים מלאכותית שנאספו במקסיקו וגידולי גרביים שנגנבו בדיסקרטיות מארון של ילד עממי ספציפי (תהליך זה נעשה על ידי שתילת הגרביים באדמה מעורבבת עם שיירי קומפוסט).

כל החומרים מעורבבים יחדיו במכונות משוכללות (שנת 79') ולאחר מכן עוברת הגלידה אבטחת פס יצור על ידי קשישות תאילנדיות חסרות שיניים.


[עריכה] ארטיקים בתרבות הפופולארית

ארטיקים מחולקים בעיקר בפיצוציות שמפוזרות ברחבי ארץ הקודש ובעכו. כמו כן ארטיקים גם נמכרים על ידי מוסכניקים שהחליטו לעשות הון על ידי אי קניית מזגנים במוסכם וכך לייבש לקוחות ולאלצם לקנות את הארטיק הקריר.

הארטיק המצוי קיים בשלל צבעים, טעמים ורעלים. ארטיק קר בשביל לגרום לאנשים לא להתלבט אם לרכשו במהירות האפשרית, מה גם שאקלימה של ארצנו מחייב אכילת ארטיק אחד בשעה עגולה.

וכך החליטו מוכרי הארטיקים להתעשר על חשבונם של אזרחים תמימים, מיובשים, מיוזעים ומשועממים שמאבדים בכל יום עשרות שקלים שיכלו להיחסך לשם קניית ברבור בר אפריקאי לבקן.

[עריכה] אוטו גלידה

כפי שידוע לכולנו (או לפחות לשחר חסון ואורי חזקיה), לא ניתן להשיג אוטו גלידה במחוזותינו. לפי השערות חכמים, הציורים שמופיעים על המכוניות צוירו בעזרת צבעי פנדה שהובאו מאקוודור.

המוכרים הם בעצם פליטים מעכו שבילו זמן רב מדי במיטת שיזוף חצי הרוסה והחליטו להרוויח כסף ממכירת ארטיקים ואכילתם במהלך נסיעה.

במכונית ישנו GPS שמודיע למוכרים היכן ישנה התקבצות של ילדים, לדוגמה: המתנ"ס הציבורי בנתניה לאחר חוג ג'ודו. המוכרים משתמשים בשיטות מכירה נלוזות, למשל אם ילד בא עם X כסף והארטיק עולה X+4 המוכר חותך 4 ס"מ מדויקים מהארטיק ומוסר אותו לילד (התמים יש לציין) תמורת X הכסף. המוכרים הם חסידים של שיטת "שלם וקח כפי ששילמת", למרות שזה עדיף מ"אכלת שילמת".

[עריכה] מדיניות אי הכנסת ארטיקים לחנויות

המדיניות החלה כאשר ילד שמנמוך נכנס לחנות בגדים יוקרתית בדרום תל אביב והארטיק נמס על חצאית מעוצבת שעוצבה על ידי המעצב הידוע קופיקו. מיד כשהארטיק נשפך הילד הוקף בצבא מוכרות אכזריות במיני ועקבים שאחזו כל אחת בפצירה שעוצבה על ידי המעצב הידוע קופיקו. תוצאותיו של אותו אירוע, הובילו, בצו בית משפט, למדיניות "אי הכנסת ארטיקים לחנויות" בארץ ובעכו.

[עריכה] אופן וזמני אכילת הארטיק

את הארטיק נהוג לאכול בסופי פעילויות, בהפסקות בבית הספר, תוך כדי יציאה מוצדקת מבריכה/ים ובימים חמים וקרים כאחד.

את הארטיק נהוג להחזיק ביד ימין (גם לשמאליים שבינינו) לנגוס מלמעלה תוך כדי ליקוק תחתיתו של הארטיק למניעת נזילה.

הארטיק ידוע כמאכל שמגרה את האנשים בסביבתו ויש לדאוג לדאוג לכמות מספקת לכל האנשים בסביבה או לפחות לאכלו בשושו ומבלי שארטיקוהולים יראו, ישמעו, יריחו, ימששו וחס וחסיסה יטעמו, או ישתמשו בחוש השישי והמיוחד שלהם.

את הארטיק יש לאכול בין 2-4 לפני ארוחת הצהריים בכדי להרגיז את אמא וסבא ואבא וסבתא.

[עריכה] אזכור במקורות:

על מצוות אכילת הארטיק נכתב במסכת "שלגונים", שם נאמר: "כי אכילתא הארטיקא בשעת יגונא ובשעת שמחה וצלה ובעת השמש כי חמה". בחפירות אריכאולוגיות באיזור תל אבולאפה נמצאו מקלות ארטי, המתאורכים לתקופה השווארמית עליהם עיטורים של מלחמה בה הנשק העיקרי היה מקלות הארטיק.

כלים אישיים