בן-אלמוות
מתוך איןציקלופדיה
[עריכה] ערך זה הינו תת רמה, הקריאה לא מומלצת בשום מצב
בן-אלמוות - תופעה פיזיוגנטית אשר מתארת מצב בו אדם הוא קרוב משפחה מדרגה שלישית לפחות של "אלמוות"-אל בולשביקי, המצוי בתורתם של נזירים טיבטים שאוהבים באופן מוזר להפליא גזר.קרבה זו לאָל (קיצור שמו הפרטי של אלמוות), מקשה עליהם מלמות ו\או להיהרג מידי גורם כלהשו (כמובן מלבד אלוהים וצ'אק נוריס ו\או גורם מצד שלישי).
בן האלמוות הראשון - בן האלמוות הראשון הוא שימעון פרס{5,000,000 לפנהה"ס(לפני המצאת הסברס) עד ימינו}. פרס, אשר גדל בקרב אותם נזירים טיבטים גילה גם הוא חיבה מוזרה לגזר ועד היום הוא נוהג לקלף לעולה שלושה גזרים לפחות ביום (טקס פולחן דתי הנועד לספק את יצרם המדאיג של אלילים טיבטים למינהם). (ראה ערך קדוש שימעון פרס).
בן האלמוות השני - בן האלמוות השני היה משה (משה הנקניק מהישרדות), שהתחיל את דרכו כנזיר טיבטי ןלאחר מיכן עבר למינזר השתקנים. משה, שעלה בסולם הדרגות עד לכהן הראשי החל לאכול את הגזרים במקום לקלפם לעולה, וכך הפך לבן אלמוות. כעונש על חטאיו הרביץ לו "אל" והכריח אותו להשתשמש בגזר באופן מגונה (לא לרמה שלנו לפרט). מאותו יום שמו הפך מאל לאלים והדרך בה הלכו הנזירים הושפעה עקב כך. ראה צאק נוריס את המעשה ואמר:"תעזבו אותו זה שהוא מגמגם זה לא אומר שצריך להרביץ לו" בתגובה אמר אל:"זה לא משה אבינו זה משה הנקניק" אז אמר צאק נוריס:"נו טוב!".
