ברז

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
"זו מזכרת מהגראנד-הוטל בטורקיה"
~ שבתאי צבי על ברזים


ברז הוא חפץ חלול, המשמש בימינו להעברה של כלור, חיידקים, גופות ושאריות אחרות מהמוביל הארצי בעזרת מים (התערובת נקראת מי שתייה). בכך הם משמשים חלק חשוב ממחזור המים הטבעי - הם מעבירים את התערובת הלאה אל בני האדם, שמסננים מהתערובת את המים, ומחזירים את שאר החומרים, דרך אמצעי סילוק למוביל הארצי (אסל"ה), בחזרה למוביל הארצי. היעד הסופי של המחזור הוא מסה מוצקה של חומרים לא בריאים, אשר, כשתעבור את נקודת המסה הקריטית, תקרוס לתוך עצמה ותפתח שער למימד אחר.


[עריכה] המצאת הברז

לאחר שחזר ממסע ארוך של ציד איכרים, אמר יוליוס קיסר את אחד מהמשפטים המצוטטים בהסטוריה - "אני צמא". כששמע זאת רב-המשרתים שלו הוא יצא החוצה, וראה באופק את האקוואדוקט (שהוא דומה למוביל הארצי, אך עשוי אבן, ובעל שם לטיני מסובך). לתדהמתו ובהלתו הרבה, הוא גילה שחברת המים הרומאית נמצאת בשביתה. בידיעה שיש לו 5 דקות להביא את המים לקיסר או שישלם על כך במאסר עולם בכלא ובהשפלה המונית, הוא התייאש ולקח יתד גדול וחלול ותקע אותו בעצמו. הוא פספס, ופגע בצלע הר. במקרה הוא פגע בזרם מים פנימי, המים יצאו דרך היתד החלול, וכך נוצר הברז הראשון. כ-5 דקות לאחר מכן, כשחילץ אבן שנתקעה ביתד החלול, נהיה רב-המשרתים לאינסטלטור הראשון בהסטוריה, פרש, יום לאחר מכן, מתפקידו הקודם, והחל לעשות חיל במקצועו החדש.

[עריכה] הברז ברומא העתיקה

במשך השנים שבאו אחר-כך, התפתח השימוש בברז ברחבי רומא. בכל עיירה קטנה שהוקמה, בכל פעם כשמישהו רצה לעשות תעלול מסיבות כזה או אחר, או סתם כשלא היה כח ללכת לבאר הקרובה, אנשים שלפו יתדות ברזל חלולים (שכבר נמכרו בתור ברזים, שזאת אומרת שהם היו בדיוק אותם יתדות רק שהם עלו יותר), ותקעו אותם בצלעי הר, באבנים ובקירות. ראוייה לציון העובדה, שרוב הברזים שהוקמו בדרך הזו לא עבדו, שכן אין זרמי מים פנימיים ברוב ההרים, האבנים והקירות (המצאת הצנרת, כמה מאות שנים שנים מאוחר יותר, פתרה את הבעייה הזו). מה שכן, בזכות השיטה הזו הומצא, בטעות, חור ההצצה, כאשר עובד בריכה צמא תקע יתד חלול בקיר של המלתחות. שוב, שיטות מתוחכמות יותר ופחות בולטות לחורי הצצה פותחו במועדים שונים בהסטוריה, כגון תקופת תור הזהב של הקולנוע הישראלי (ראו אסקימו לימון).

[עריכה] המצאת הברז הכבוי

במשך מאות שנים שוכללה אומנות התקנת הברזים, כאשר אנשים הבינו שכדי שהוא יעבוד צריכים להיות מים בצד השני. אז הועלה הרעיון להתקין ברזים בבתים. הרעיון, בשילוב עם הפופולריות הכללית של הברזים בתקופה ההיא, נחל הצלחה גדולה. הייתה רק בעייה אחת: אי-אפשר היה לסגור את הברז. בתים הוצפו, עיירות טבעו. ואז יצא איש מהקהל, והציע את צינור הגומי. צינור הגומי הולבש בקצה הברז, כאשר היה משרת שתפקידו היה להחזיק אותו סגור למשך כל היממה. בהתחלה, בגלל מחירו של עבד ממוצע, יושמה השיטה רק בבתי העשירים, והשאירה את בתי העניים מוצפים (או בלי ברז). לאחר נפילת הבורסה הגדולה של 815, מחירי העבדים ירדו, ושוב יכל כל העם להתקין ברזים בבית ללא סכנת טביעה. כך חי לו העולם באושר במשך מאות שנים, ואז יצא עוד מישהו מהקהל, ובידו מנגנון מסובך ומכני אשר מאפשר לסגור את הברז ללא שימוש בבני אדם (!). הגאדג'ט המופלא הותקן לראשונה של חנונים חובבי פטנטים, שהחזיקו עוד אבזרי היי-טק מפחידים וגאדג'טים דוגמת מחשבון סיני ומבערי גז. אנשים כגון אלו, שהיו ידועים אז בתור חנונים (והיום ידועים בתור עובדי היי-טק), היו מנותקים מהחברה בכלל, ומבנות בפרט. ובכל-זאת, כעבור כמה שנים, אומץ הפטנט לבתים שונים והתפשט, וזהו המנגנון המשמש אותנו עד היום. ראוייה לציון העובדה, שהמצאת השיטה המכאנית לכיבוי ברזים, איפשרה בסופו של דבר את שחרור העבדים, שכן אם העבדים היו משוחררים לפני התקנת ההמצאה בכל בית, בית-עסק ושירותים ציבוריים, היה העולם המוכר מוצף וכולם היו טובעים, שכן מי היה ממחזיק אז את הברזים?

[עריכה] הברז בעידן המודרני

בימינו, לצד דברים כמו בגדים, זכויות האדם והומלסים, ברזים הפכו להיות דבר מובן מאליו. ולמרות זאת, בזמנים נאורים אלו, יש מספר אנשים, החברים בכת אפלה ומכנים את עצמם תיירים, המייחסים לברזים קסם וקדושה. לתיירים אין בית, ועל-כן הם שוכנים במלונות, עליהם הם משלמים בכסף אותו הביאו ממקורות לא ידועים, וכנראה גם לא חוקיים. לאחר שהותם במלון, מציירים התיירים כוכב מחומש (ראו פנטגרם) על הרצפה, כורעים ברך לפני האמבטיה, ותולשים את הברז. שכן נאמר, "דברזיא קח כמזכרתא, כמתנא לינוקא, לדודים או לאישא". לאחר-מכן, הם מביאים את הברז (וגם מגבות) לכוכב הבית שלהם (ארץ ישראל), ושמים אותו בארון החפצים המקודשים (הידוע כארון המזכרות), למען ייראו ויראו. התייר שאסף את מירב המזכרות הופך לכהן הראשי, מקבל מצלמה דיגיטלית ושוברי קנייה במתנה, וכן את הזכות לגדל כרס ולהציגה לראווה בבריכה יחד עם החריץ מעל החגורה מאחור.

[עריכה] iTap

תופעה ידועה נוספת בעידן הדיגיטלי היא המצאת הברז הנייד, הידוע בשמו המסחרי iTap, או בכינויו בסלנג עברי - הבקבוק. ה-iTap הינו גאדג'ט היי-טקי ומשוכלל המסוגל להכיל כליטר וחצי של נוזל בגרסה הרגילה, או כחצי ליטר בגרסת ה-iTap Mini. יש לו שקע אוניבסלי המאפשר להטעינו במים מכל סוג שהוא של ברז, הוא לא דורש חשמל, ובא במגוון טעמים. הטעמים הפופלריים ביותר הם קולה ומים מינרלים. לפני כשנה הכריזו מייקרוסופט על הוצאת ברז נייד משלהם שיתחרה ב-iTap. המוצר, הידוע בינתיים בכינויו vista, מציע ממשק משתמש ידידותי(על הפקק יהיה רשום "לחץ כאן כדי להתחיל"), תאימות לברזים של מייקרוסופט, וממשק עדכון אוטומטי לטיפול בבאגים קיימים וליצירת באגים חדשים. החברה משקיעה כרגע את מיטב משאביה בפיענוח הסיבה הלא ברורה בגינה תוכן הברז הנייד שלהם נוטה לדלוף. צוותי המחקר והפיתוח חושדים שמדובר בחור. מחלקת יחסי הציבור מכחישה.

[עריכה] ראו גם

כלים אישיים