גל קבינוטבקי

מתוך איןציקלופדיה

עשן קבינוטבקי הוא הפרעה מחזורית הרמונית בשדה קנביס ושדה טבק, המתפשטת במרחב. הפרעה כזו נקראת גל קבינוטבקי. חזית הגל של העשן הקבינוטבקי מתקדמת בריאות במהירות קבועה, שהיא "מהירות השאחטה". בין השאר מוכיחה התיאוריה שעשן של סמים לא צריך תווך, ולכן בג'וינטים, בניגוד לסיגריות רגילות, כמעט ולא משתמשים בפילטר.

[עריכה] הספקטרום הקבינוטבקי

תכונות העשן הקבינוטבקי תלויות במידה רבה באורך השאחטה של השואף ובגודל חלל הפה שלו, או בסמים מוזרקים בעצמת הלחיצה על בוכנת המזרק. משום כך, נהוג לחלק את הספקטרום הקבינוטבקי בחלוקה גסה, המפרידה בין סוגי סמים בעלי תכונות שונות. חשוב להבין שאורך השאחטה משתנה מאדם לאדם ומשאחטה לשאחטה ולכן ניתן לקבל אינסוף ערכים רציפים, ולכן החלוקה לסוגים שונים של שאחטות נכונה רק באופן כללי, והגבולות בין הסוגים השונים הם גבולות מטושטשים למדי.

הסמים בעלי אורכי השאחטה הארוכים ביותר בספקטרום הקבינוטבקי נקראים סמים קלים. סמים אלה, שאורך השאחטה שלהם יכול להגיע מעשרות שניות עד שעות רבות, משמשים אותנו רבות על מנת להתמסטל. המסיבות הרבות בעולם המודרני, בעיקר בהופעות המוניות של היפים, כגון הביטלס ורוג'ר ווטרס. הסמים הקשים, בהם השאחטה קצרה רק במעט אך חזקה הרבה יותר, משמשים אף הם סמצבים שונים, אך הם עשויים לגרום לתופעות קשות ביותר, ביניהן התאבכות

[עריכה] היסטוריה

במאה ה-19 הפיזיקאי הבריטי ג'יימס קלרק מקסוול ניסח תאוריה המתארת את התנהגות העשן שבמרכזה משוואות מקסוול המפורסמות ולפיה הסמים מורכבים מגלים. על פי התיאוריה של מקסוול, הסמים מורכבים משדה קנביס ושדה טבק מאונכים זה לזה אשר משתנים בזמן ומתקדמים במרחב בכיוון מאונך לשניהם.

הראשון שגילה בפועל את קיומם של הגלים הקבינוטבקיים, היה הפיזיקאי זאב רוזנשטיין, ועל שמו נקראת עד היום רשת הפצת הסמים הגדולה בישראל ובמועצות הברית.

עדיין לא ברור איך שדות יכולים להיות מאונכים זה לזה מבלי שישפך הקנביס או הטבק אל השדה השני, וזו עוד הוכחה שכת הפיסיקה מורכבת מחבורת מופרעים שהשתחררו להם כמה ברגים.