דוד בן גוריון

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
Israel Flag ערך זה נשלט על ידי ממשלת ישראל!
מומלץ מאוד:
  • לא לדבר על שחיתויות פוליטיות
  • לא להלל את שמם של החמאס\ג'יהאד\חיזבאללה\לבנון
  • להעביר דולרים במעטפות מתחת לשולחן
"הנגב זה אחלה מקום לעשן באנגים"
~ דוד בן גוריון על הנגב
"אני אוהב אותו"
~ דוד בן גוריון על מנחם בגין
"האכלתי אותו הרבה חרא"
~ ז'בוטינסקי על בן גוריון
דוד בן גוריון
בן גוריון
תאריך לידה לידה קשה, דימום מאסיבי מהואגינה. ניתוח קיסרי.


כנסות מושחתים! נמאסתם!
סיעות מפא"י תפוחים, רפ"י גינת
תפקידים בולטים

קנצלר רפובליקת ישראל, סר הביטחון, מזכ"ל ההסתתרות, יו"ר ההסתכנות הייחודית 

- דוד "הזקן" בן גוריון הידוע בכינוי "דודו", נקרא על שם נמל התעופה "בן גוריון" והאוניברסיטה "בן גוריון". בנוסף הוא גם היה הקנצלר הראשון של מדינת ישראל, עם זאת הוא ידוע בעיקר כיוון שהוא מנצח את ספיידרמן ודוגמן בית השחי הישראלי שזכה בשנת 1948.

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

דוד בן גוריון נולד בלידת עכוז ב-1886 בפולין. בן גוריון היה השני מבין שני בנים. כיוון שהוריו היו אחים, אחיו הבכור, זאב ז'בוטינסקי, נולד עם תסמונת דאון קשה ונאלץ להשתמש בחיתולים עד גיל 40, אז החלים באורח פלא והיה לקפטן תנועת "בית"ר ירושלים". בן גוריון אהב מאוד את ז'בוטינסקי, טיפל בו במסירות לאורך שנים והחליף לו חיתולים רבים שהיו מרוחים בצואתו של ז'בוטינסקי. בצואתו ז'בוטינסקי כתב: "איזה פראייר אח שלי, סתם רציתי שינגב לי את התחת והביצים!!! חחחחח!". בן גוריון נולד עם מוטציה גנטית קשה, כאשר הביצים שלו היו למעשה עשויות מסגסוגת מיוחדת של ברזל, פלדה, טיטניום וכסף. לאורך השנים ניסו ראשי ממשלות בישראל לגלות את סוד יצירת הסגסוגת, אך כולם נחלו כשלון מוחלט, למעט גולדה מאיר, שנחלה הצלחה חלקית. עוד מצעירותו חונך שהציונים שהוא יקבל בבית הספר יהיו משמעותיים ביותר להמשך חייו (אביו אף היה חבר בתנועת "חובבי ציון"). לכן בן גוריון התאמץ מאוד וקיבל ציונים גבוהים ביותר. לאחר שבן גוריון קיבל 100 בכל המקצועות בתעודת הבגרות שלו, הוא הוצף בהצעות עבודה ואף במחזרות, שלהן סירב בטענה "אני דוגל באהבת הארץ, ואני לא אבגוד בארצי (גם ככה היא כבר חושדת)". כשמלאו לו 20 עלה ארצה, ובצעירותו נהג להתמזמז עם בדואים בנגב ולהפריח את השממה ע"י אכילת שעועית ותקיעת נאדים קולניים במיוחד, כפי שלמד בשהותו ברוסיה בזמן השלטון של לנין (שהיה ידוע בתחום זה).

[עריכה] בהנהגת היישוב

בהדרגה הפכו הפלוצים של בן גוריון לקולניים יותר ויותר, עד שהעם לא יכול היה לישון יותר בלילה, ולכן נמסרה לו ההנהגה בתנאי שיפסיק להפליץ בין השעות 21:00-08:00. טרם הקמת מדינת ישראל עסק בן גוריון בכינון וביסוס המשטר הדיקטטורי שלו. בפועלו זה סייע לו ידידו הטוב ושותפו הפוליטי, מנחם בגין. מאוחר יותר הפכו בן גוריון ומנחם בגין ליזיזים וניהלו מערכת יחסים הומו-ארוטית. בין היתר שימש בן גוריון כמזכ"ל ההסתדרות, שתפקידה הייתה להביא לכדי הסתדרות של מקרוביו של בן גוריון באמצעות מינויים פוליטיים, ועל כן זכה בן גוריון לכינוי "המסדר מההסתדרות". יותר מאוחר שימש בן גוריון כמנכ"ל הסוכנות היהדות, שהציבה לעצמה למטרה לייצג את כלל הדוגמניות היהודיות שהיו ביישוב באותה התקופה. במהלך כהונתו פגש את דוגמנית הצמרת בקטגוריית נשים כבדות משקל, פולה, ולאחר שעה וחצי של "היכרות מעמיקה", השניים התחתנו בחתונה נוצרית-אורתודוכסית.

[עריכה] כראש הממשלה הראשון של ישראל

עם הקמת המדינה מינה את עצמו בן גוריון לקנצלר של רפובליקת ישראל. מיד הוא חוקק חוקים שנועדו להפיל את המשטר הדמוקרטי, שגם ככה לא היה משהו. בשנים הראשונות פעל בן גוריון ללא לאות נגד מתנגדיו ושלח אותם ל"מחנות קיץ" בנגב ובערבה בנימוק של "הפתרון הסופי של בעיית הנגב והפרחת השממה".

[עריכה] בן גוריון ואלטלנה

ביוני 1948 החליט חברו הטוב של בן גוריון מנחם בגין להפליג לו למדינת ישראל בשיט תענוגות בסירת גומי ששמה "אלטלנה", ועל הדרך לספק לחברי האצ"ל נשק. כיוון שבאותו יום בן גוריון סבל מעצירות כרונית ומעיטושים בלתי פוסקים, הוא היה עצבני במיוחד, ולכן החליט להטביע את הסירה. לאחר שבן גוריון בכבודו ובעצמו הטביע את הסירה באמצעות אקדח סיכות, שחה בגין אל החוף וליקק לבן גוריון את הפופיק, כמחווה של רצון טוב.

[עריכה] פירוק הפלמ"ח

באותה שנה החליט בן גוריון לפרק את הפלמ"ח (במכות). טענתו המרכזית של בן גוריון כנגד חברי הארגון הייתה שהם חבורה של היפים שיושבים כל היום ליד המדורה עם באנגים וגיטרות ושרים שירים שמשחיתים את הנוער. טענתו המשנית הייתה שיש לו ציפורן חודרנית, ומישהו חייב לשלם את המחיר.

בפעולותיו תרם בן גוריון ליצירתו של צבא אחד שכפוף לדרג המדיני, צבא העם – צד"ל.

[עריכה] בן גוריון והסכם השילומים

במהלך 1952 ניהל בן גוריון מו"מ עם מערב גרמניה בדבר מתן פיצויים לגרמניה ע"י מדינת ישראל על עוגמת הנפש שגרמו היהודים לנאצים בכך שלא מתו בצורה מספיק מהירה ויעילה, וכמו כן כפיצוי על חשבון הגז הגדול שהגרמנים נאלצו לשלם בשל דאגתם הכנה לרצח היהודונים. בן גוריון הציע לגרמנים סכום של כחמישה טריליון דולרים בפריסת תשלומים של שלוש וחצי דקות. הגרמנים התנגדו להצעה כיוון שראו בה פגיעה בכבוד הלאומי שלהם. על כך אמר בנאומו קנצלר גרמניה, יורגן קלינסמן: "למה מה קרה שיהודונים יתנו לנו כסף! שום דבר! לא רק שהם לא יתנו לנו – אנחנו ניתן להם! ". בסופו של דבר גרמניה שילמה שלושה מיליארד מרק, אשר הופקדו בחשבון הבנק האישי של בן גוריון, שהשתמש בהם לקניית הלבשה תחתונה במידה XXXXL לאשתו פולה. יזיזו של בן גוריון, מנחם בגין, התנגד נחרצות לקבל כסף מהגרמנים, ואף אירגן הפגנת המונים בירושלים ובה נאם: "הגרמנים האלה, איזה תחת מוצק ויפה יש להם". נאום זה נכנס לפנתיאון. בעקבות הפגנת ההמונים חלה הידרדרות במערכת האהבהבים של בן גוריון ובגין, ולבסוף בגין הקים את המפלגה הנאציונאל קפיטליסטית, שידוע היום בשמה: "הליכוד". בן גוריון ניסה לשכנע את בגין לעבור צד, ואף הציע לו את משרת נשיא ארה"ב, אך בגין סירב בתואנה ש"מה יש לי לעשות עם התפקיד הזה?! אני נראה לכם ניגר?!".

[עריכה] עלילות בן גוריון בשדה בוקר

בעקבות התרעומת בציבור שהקים על עצמו בן גוריון לאחר הסכם השילומים, הוא נאלץ לפרוש מהכנסת ב-1953, ועבר לגור בצריף רעוע ומלא עכברושים בקיבוץ שדה בוקר. על החלטה זו כתב בן גוריון ביומנו: "ראיתי חבורה של סטלנים עושים באנגים בלב המדבר, אמרתי וואלה, מתאים לי". בתחילה בן גוריון לא התקבל לקיבוץ, זאת בשל הדרישה הדרקונית של ועדת הקבלה שיעמוד על הראש במשך 24 שעות. לאחר שלא עמד בדרישות הקבלה התאמן בן גוריון במשך מספר רגעים, ולאחר מכן דפק עמידה על הראש של 96 שעות תוך כדי שהוא מחטט באף ומגרד את התחת. הביצוע כה הדהים את חברי הועדה, עד שחבריה החליטו פה אחד למנותו מיד לתפקיד הנכסף: מוכר בכלבו של הקיבוץ. במסגרת תפקידו בכלבו של הקיבוץ הזמין בן גוריון המון בקבוקי גולדסטאר, עלית עראק ו-וודקה זולה שעולה 10 שקל. ע"י כך מיקסם בן גוריון את רווחי הכלבו דרך על גבם של חברי הקיבוץ, שצרכו באותה העת (וגם היום) 75% מצריכת האלכוהול בארץ. כמו כן, בן גוריון מכר בכלבו רטלין דחוס וקוק טהור. בנוסף, בן גוריון תרם לעלייה המונית של מתנדבות לקיבוץ, בעיקר שבדיות שופעות, אשר נהגו לפקוד אותו בחושה שלו ולעשן איתו חומרים בלתי חוקיים. על רקע זה סולק בן גוריון בבושת פנים מהקיבוץ, לאחר שנתפס מעשן חשיש בחדרו ומבצע מין אנאלי במתנדב מאקוודור, תוך כדי צעקות "me gustan las pollas grandes".

[עריכה] בחזרה בראשות הממשלה

לאחר שנבעט מקיבוץ שדה בוקר ב-1955 ולא הצליח למצוא עבודה ולהגשים את חלומו וייעודו כמעמיס פחים על משאיות זבל, חזר בן גוריון לעמדת ראשות הממשלה, כיוון שלא מצא משהו טוב יותר. בתחילת שנות השישים קרה מקרה מצער בו בן גוריון בחר להפליץ במשכן הכנסת על מנת להשתיק את חברי הכנסת, שצווחו וצרחו וקיללו אחד את השני כמו עדר עצבני של קופי שימפנזה. במקום פלוץ יצא לבן גוריון שלשול עצבני עם פוקים קטנים שליוו את החירפלוץ לאורך כל הדרך. פרשה זו קיבלה את השם "עסק הביש", ויוקרתו של בן גוריון נפגעה מאוד בשל המאורע המצער, וב-1963 הוא התפטר מראשות הממשלה.

[עריכה] פרישה מהחיים הפוליטיים

ב-1970 בן גוריון פרש מהחיים הפוליטיים בנימוק ש"נשבר לי הזין מהפוליטיקאים השרצים האלה", וחזר לקיבוץ שדה בוקר. בקיבוץ לא הסכימו לקבל אותו בתור חבר. בתגובה החליט בן גוריון ללמוד פורטוגזית וחזר לקיבוץ באצטלה של מתנדב ברזילאי. בקיבוץ קיבלו אותו בשמחה והוא קיבל תפקיד זוטר כמנכ"ל ויו"ר ועדת הכספים של הקיבוץ, המדינה וארה"ב. במסגרת התפקיד הכתיב בן גוריון קו של שוק חופשי ומתירנות מינית. הוא הודח מתפקידו זה לאחר שנתפס מבצע מין וגינאלי באחד מהתרנגולים בלול של הקיבוץ, תוך כדי שהוא צועק: "אתה רוצה דמוקרטיה?! אני אראה לך מה זה דמוקרטיה! ".

[עריכה] פטירתו והנצחתו

בן גוריון מת ב-1973 במהלך מלחמת יום הכיפורים, כאשר לחם כחייל מן המניין בקרב החווה הסינית, והוא בן 87. בצוואתו כתב כי הוא היה מעוניין שתלמידי מדרשת בן גוריון יקיימו יחסי מין על קברו, כדי "שיהיה לי על מה להסתכל". צוואה זו אכן מולאה כדת וכדין. מספרים כי המשפט האחרון של בן גוריון היה: "הנאדים שלי אמנם קולניים, אבל אין להם ריח".

[עריכה] המשפט שהתנהל כנגדו ב-2015

ב-2015 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כי בן-גוריון אשם ב-22 סעיפים של "פשעים נגד האנושות" ובכ-153 סעיפים של "רצח עם" (בעיקר עמים של בעלי חיים, כגון דינוזאורים וממותות). במסגרת גזר הדין מתח השופט הבינ"ל (האנטישמי) ביקורת קשה כנגד השימוש הבלתי חוקי שעשה בן-גוריון בגזים (שלו עצמו).


הקודם:
אין
ראש המושחת של ישראל
1948 - 1954
הבא:
משה שרת
הקודם:
משה שרת
ראש המושחת של ישראל
1955 - 1963
הבא:
יצחק שמיר
כלים אישיים