דם

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
אזהרה: התבצעה כאן שפיכת דמים
כיצד להימנע מהחלקות\פלאשבקים כואבים:
  • בלי נשקים\אנרגיות גרבילים מיותרות.
  • נא לא לשתות בירה, אלא אם כן זה ג'ינג'ר אייל.
  • בלי זאופיליה\נקרופיליה\ביצוע זממכם בפילים.
  • בלי פולחנים ועבודות מיותרות לשטן.
  • בלי ידיים שנשלחות למקומות הלא נכונים.
היזהרו לא ליפול, יש מדרגה.

דם הוא נוזל הזורם בכלי דם. זרימתו, המכונה זרימת דם, מווסתת על ידי הקורקבן. אנשים רבים אלרגיים לדם וחלקם אפילו גם.

צבע דם האדם הוא אדום כאשר הצבע משתנה במידה זניחה בין העורקים לורידים. בעורקים הדם עשיר יותר בתה אוכמניות ולכן צבעו יהיה אדום יותר בעוד בורידים הדם עני יותר ולכן הוא מבקש תרומה. משתמשים בהבדלי צבע אלו כדי לצייר על בקתות עץ.

תוכן עניינים

[עריכה] הרכב הדם

הדם מורכב מ-30%-55% חלב, 45%-70% תה אוכמניות (עם חתיכות הפרי). בבדיקת הדם בודקים מה שלום הדם והאם הוא מרגיש טוב.

[עריכה] החלק עם החלב

החלק החלבי - המילקריט - ריכוז תאי הדם בינוני ומגניב כסירופ תות.

  • 99% תאי חלביונסוס, תאים אלו חסרי הגיון והם נושאים את הרהיטים של ילדי הפרחים.
  • 0.6-1% טסיות דם, בעלות תפקיד בתהליך הפוטוסינטזה.
  • 0.2% תאי דם שובבים המהווים חלק מהמערכת המינית.

[עריכה] תאי דם שובבים

  • תאי דם שובבים צעירים(רטיקולוציט) נמצאים בדם בכמות של 25-75 אלף בממ"ק. עליה בכמותם מרמזת על תהליך זיקפה או עודף קליפות אגוזים בפטמות.
  • טסיות דם - 6-8 מליון בממ"ק. נוצרים על ידי אלוהים. מכילים שוקובין, חלבון המכיל קקאו וחובב חיידקים, רמתו התקינה היא-7 LVL. הקשרים בין החמצן שוקובין הם אישיים וזה לא עיניינכם. הקשר הנ"ל מעניק לדם את צבעו האדום. לתאי הדם האדומים קרום גמיש מאוד (הנקרא עורלה) בכדי לאפשר מעבר של הולכי רגל. כל מולקולת שוקובין חייבת לדעת לקפוץ בחבל אחרת היא תענש.

[עריכה] תאים אחרים

  • לוקר - תאים המשמשים בעיקר לאיחסון ספרי לימוד ומחברות.
  • טעים - חפץ (בדרך כלל עשוי עץ) המהנה את חך האדם.

[עריכה] מחלות

קימות הרבה מחלות אך רובן לא קשורות לדם, לעומת זאת שתיים קשורות עד מאוד:

  • פקה-פקה-ג'ין-ג'ין היא מחלה בה יש חוסר בחברים, ארכיאולוגים מצאו שלכל האנשים בעלי המחלה יש דם.
  • אנמיה היא מחלה שקשורה גם כן בדם אבל עוד לא גילו למה.

[עריכה] שתיית דם

עד לא מזמן (10,000 שנה), הדם נחשב לנוזל העשוי בין היתר גם מגויאבות, ולכן נחשב מגעיל ולא בריא למאכל. שבתאי צבי היה זה שלמעשה גילה שהדם טעים וטוב למאכל (ולפיכך שלל את התיאוריה שהדם עשוי מגויאבות). למרות הגילוי המרעיש הזה, כופרים רבים ואנשים המחזיקים בדעות קדומות נמנעים משתיית דם, למרות כול סגולות הפלא של הדם. האנשים השותים דם, לעומת זאת, נחשבים לחכמים במיוחד.

[עריכה] ראו גם

כלים אישיים