דמדומים

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
Hammer.jpg יש לשפר ערך זה
לערך "דמדומים" אין יש עתיד, אבל עדיין צריך לשפר ולהפוך אותו לערך פטישי. אל תהיה מניאק, אם יש לך רעיון אתה מוזמן לכתוב אותו.


"זה איש זאב זה? אני הרבה יותר שעיר!"
~ גרוזיני על דמדומים
"זה ערפד זה? אני הרבה יותר לבן!"
~ רוסי על הערפד מדמדומים
"מקומות שבאפי צריכה להגיע אליהם"
~ איש אחד על דמדומים
"אבא? זה אתה?"
~ נצנץ על ערפד בלי חולצה
"ובכן... עדיין סיפור אהבה יותר טוב מדמדומים"
~ שבתאי צבי על דמדומים

דמדומים (או טמטומים) הוא ספרה הראשון של הסופרת סטפני מאייר. זהו הספר הראשון בסדרת הספרים "דמדומים", כאשר הספרים הבאים בסדרה הם: "מולד הפיגור", "ליקוי מוחין" ו-"שחר מפציע" - כולם תורגמו לעברית.

הרעיון הראשוני הגיע מחלום שחלמה הסופרת בו "ילדה ממוצעת" ו"ערפד זוהר ויפהפה" ניהלו שיחה באחו. בחלום, דיברו השניים על "הקשיים שנטבעו בסיפור האהבה שלהם, משום שהערפד נמשך במיוחד לריח הדורדוראנט שלה ומתקשה למנוע מעצמו לקנות גם לעצמו אבל אסור לו כי הוא בן ואם הוא יקנה לעצמו הוא ייחשב להומו."


[עריכה] הספר

איזבלה היא ילדה מתבגרת מפגרת שעוברת עיר מהאמא החורגת המרושעת שלה, ומגיעה אל אביה השוטר העני שלא יכול להרשות לעצמו דורדוראנט ולכן, היא כל הזמן ממציאה תירוצים ללכת מהבית. היא הולכת לבית ספרה השנוא ומבינה שיש שם תלמיד ערפד ששמו אדוארד קאלן. בגלל המראה ה"מדהים" שלו היא מתאהבת בו, אבל הוא שונא אותה ולכן הם לא יכולים להיות ביחד. אז מתברר ששלושה ערפדים חסרי חיים מחליטים להרוג אותה ולגנוב את הדורדוראנט שלה. אדוארד מבין שלמרות שהוא שונא אותה שנאת מוות הוא חייב להגן עליה, כי זה מה שהתסריטאי אמר, ולוקח אותה למשחק גולף עם המשפחה שלו, כדי לראות אם היא גרועה בספורט.
בלה מצליחה לברוח ואביו בן 274 השנים סוחט את בלה שתתחתן איתו בשביל שיגנו עליה. בלה מסכימה. אחד מהערפדים חסרי החיים גורר אותה לסטודיו הריקודים הישן והמכוער שאמא שלה שכרה בשנת 1573 ושם הוא זורק אתה מהחלון שמוביל לעוד סטודיו ריקודים ישן ומכוער שאמא שכרה בשנת 1128.לאחר שהוא מבין שאמא של בלה שכרה כל סטודיו ריקודים ישן ומכוער שאי פעם נוצר הוא תוקף אותה. משפחת קאלן שוב נכנעת לתסריט הגרוע של הסרט, ובאה להציל את בלה מהערפד חסר החיים שתקף אותה. בלה מתעוררת בבית החולים ולאחר שהיא יוצאת מבית החולים, היא מגיעה לנשף עם אדוארד עם מסכה שלא יזהה אותה. היא מבקשת ממנו להפוך אותה לערפדית כדי שהיא תוכל להיות עם אדוארד לנצח ואדואר מסרב. בסוף הספר בלה חותכת לעצמה את הורידים.


20px-Stop hand.png אזהרה!
הפיסקה שכרגע סיימת לקרוא הכילה פרטי עלילה!



[עריכה] הכריכה

סטפני מאייר הסבירה, כי התפוח שעל העטיפה מסמל את הרעב הכבד של אדוארד ושברון הלב שלו לאחר שגילה שכל מה שיכל לאכול היה פירות ולא הבשר לו קיווה.

[עריכה] הפרסום

הספר הפך למפורסם אצל כל נערה שרוצה להיות פקאצה אבל נתקעת כחנונית. הסיבה לכך היא שהן מקוות שערפד חתיך יתאהב בהן.

[עריכה] הדמויות

בלה - ילדה חיוורת שלעולם לא יוצאת החוצה מהבית ושנוהגת להגיד "לא אכפת לי" על כל דבר.
אדוארד - ערפד "חתיך" בעל חיבה עזה לדורדורנטים
ודמויות זניחות שלא מעניינות אף אחד

[עריכה] פרק ממוצע מהספר

  • אדוארד: בלה... אני... אני... אני קפצתי בנג'י
  • בלה: לא אכפת לי!
  • אדוארד: אבל בלה... אני לא יכול להיות איתך, אני ערפד!
  • בלה:לא אכפת לי!
  • אדוארד: בלה, אני לא אעשה איתך סקס.
  • בלה:כן אכפת לי, למה?
  • אדוארד: אין לנו מיטה?
  • בלה:לא שאכפת לי אבל למה?
  • אדוארד:בלה, ערפדים לא ישנים!
  • בלה: ל-א-א-כ-פ-ת-ל-י-!-!-!-!
כלים אישיים