מתוך איןציקלופדיה

הערה: מגעיל ודוחה

הפיליפינים הינו ערך העוסק בנושא מגעיל! לידיעתכם, לא תוכלו לאכול, לשתות, לישון, להתאהב, בתוך 24 שעות מקריאתו.

כמו כן, מומלץ לקחת כדור נגד בחילות במינון כפול לפני קריאתו.

הפיליפינים היא מדינה של עבדים נואשים ואומללים הנמצאת ליד אוסטרליה.

תוכן עניינים 1 קבלת עצמאות 2 היסטוריה 3 שלטון 4 המנון 4.1 ראש המדינה 5 תרבות 5.1 אוכל 5.2 מוסיקה 5.3 אמנות 5.3.1 דוגמאות לציורים שלהם 5.4 כלכלה 5.5 טכנולוגיה 5.6 ראו גם

[עריכה] קבלת עצמאות

המדינה עדיין לא קיבלה עצמאות מכיוון שהיא מדינת עבדות. הפיליפינים נקראת מדינה מכיוו שתושביה רצו להסתיר את חוסר עצמאותם ולהסתיר את מצבם האנוש. המדינה החלה לפעול כמעט כמדינה בשנת 2007. עדיין ישנם המון המון עבדים של המדינה.

[עריכה] היסטוריה

בשנים המוקדמות לסיפרית הנוצרים, החלו להתרבות אנשים בעלי פגם גנטי באיים ליד אוסטרליה. לאנשים האלה היו עיניים מלוכסנות, הם היו רזים ומרוטים מאוד. היפנים והסינים חשבו שהם מנסים לחקות אותם. בגלל מראיהם הנורא והעצוב, החל כל העולם להעביד אותם בפרך. לרוב בעזרת טיפולים לזקנים חולים שעצמותיהם עלולות להתפורר כל שניה, מה שגרם למחלות רבות בקרב אוכלוסיית האזור כולו.

[עריכה] שלטון

צורת השלטון היא שלטון העם, במובן של: שלטון עם. אין ראש מדינה ולא כלום! כל אחד עושה מה שבא לו, גונב, שודד... אין לכך כל טעם כי גם ככה המעבדים הכלל עולמיים ייקחו להם את הכל.

לאחרונה, מדינת הוותיקן התחילה להקים אימפריה ולהשתלט על הפיליפינים. איראן לעומת זאת, רצתה להשתמש בהם כדי לבנות עוד פירמידות למרות שאין להם פירמידות. הוותיקן ואיראן התאחדו והעבידו את הפיליפינים כרצונם.

[עריכה] המנון

ספונג'ה, פנלים פנלים מגב.

משטרת הגירה!.

ספונג'ה, פנלים פנלים מטאטא.

ארוחת חתולים.

{יש לציין שהשורה האחרונה נלקחה מההמנון התאילנדי}

[עריכה] ראש המדינה

ראש המדינה הוא אהוד אולמרט שהוא הפשרה המושלמת בין הוותיקן {זקן ומקומט] לפרסים {קמצן/גנב}!

[עריכה] תרבות

התרבות הפיליפינית מאופיינת בעיקר בעבדות קשה אך זה לא רק זה! האנשים עובדים רק 23.30 שעות ביום, כך שניתן להם זמן של 30 דקות לחיות את חייהם הנה מאפייני התרבות שלהם:

[עריכה] אוכל

האוכל שלהם הוא בעיקר אפון קסמים אחד וגזר יבש אחד לאדם, עם האוכל הזה הם אמורים להסתדר 10 שנים,11 חודשים,238 יום,14 שעות,49 דקות,55 שניות ו99 מאיות .

כל עשור כאשר ניתן להם האוכל הם חוגגים ויוצאים לבלות ולהנות מחצי שעת החיים שלהם. הם הולכים להופעות של דקה, הם הולכים למועדונים שנסגרים ברבע לחצות ועושים מסיבות משפחתיות.

[עריכה] מוסיקה

המוסיקה הפיליפינית מאופיינת בכלי אחד שנקרא: בעעעעעעעעעעעע. הכלי הזה הוא חיכוך של שני מקלות יחד וכך נוצר צליל. ישנם רק שני זמרים במדינה והם אבי ביטר וג'קו אייג'נברג והם פופולאריים במיוחד.

[עריכה] אמנות

לרוב, הציורים שלהם מביעים את עמדתם בנושא העבדות ולרוב הם מציירים ציורים מלאי תקווה, למרות שאין שומדבר שיציל אותם.

[עריכה] דוגמאות לציורים שלהם

רעב כבד

אין פה שיתוף

[עריכה] כלכלה

המדינה היא עשירה מאוד בגלל כל העבדים האלה. הכסף לא מגע לעבדים, אל לשלטון ולכל העולם.

המדינה מרוויחה: 1,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000.5 אירו ביום. התושבים מתכננים מהפכה בנושא ולהרוויח כסף וגם להפסיק את העבדות הנוראה. המהפכה מתוכננת ל-2002 {שנה פיליפינית} שזה עוד 2002 שנה.

[עריכה] טכנולוגיה

הטכנולוגיה ואיכות החיים נמוכים מאוד, עוני, רעב, חוסר אופנה ואפונה, רחובות נטושים. הרפואה לא מפותחת עד כדי כך, שעל כל שריטה הכי קטנה ברגל-כורתים אותה בעזרת גרזן מעץ בן 30 שנה.

המחלות מתפשטות במהירות, אולי מכיוון שהם ילדי הכאפות של העולם ותוקפים אותם בנשקים לאימונים [עוזי,M-16,רוגעטקות] וסתם כדי להפיג שיעמום ועצבנות. (ראו: איןציקלופדיה:הכפתור האדום) גם למשתמשים הפיליפינים באיןציקלופדיה ניתנות חסימות, השמצות ולעיתים גם הכרזות כטרולים או אולי גם לוקחים כמה מהם והופכים אותם לבובות קש ככה סתם ובפליאה.

[עריכה] ראו גם

התאבדות

לייגר