זכות השיבה

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
"זכות שיבה? שנייה אני חוזר"
~ ברוך גולדשטיין בדרכו למערת המכפלה
"במדינת ישראל יש אזרחים סוג א', אזרחים סוג ב', אזרחים סוג ג' וערבים"
~ ליברמן בהרצאה על זכויות אדם
"בסך הכול אנחנו תובעים את הזכות להוסיף שיבה בכוס התה"
~ ערפאת במסיבת תה אנגלית


זכות השיבה היא פנטזיה במיתולוגייה הפלסטינית בת שלושת אלפי שנים, אשר מדברת על חזרתם של 100 מיליון פלסטינאים לביתם במדינת ישראל שהוקמה על חורבות קיסרות פלסטין הקדושה. לפי המיתולוגיה, התושבים הערבים (טוב, טוב, "פלסטינאים") נאלצו לעזוב את אחוזותיהם המדהימות ואת חשבונות הבנקים המפוצצים שלהם בשוויץ בעקבות ה'נכבה'- שהיא עוד כישלון של הערבים להבין איך נלחמים.

[עריכה] הרקע לסיפור

לפי המיתולוגיה, שכנה קיסרות פלסטין בשלווה ובנחת כשלושת אלפים שנה מאז שנוסדה בידי כדרלעומר מלך עילם, היא אימצה את דתו של ישו הפלסטיני שקרא בהר תבור את מילות הנצח "ברוח ובדם נפדך יא פלסטין" ואחר כך נצלב וזכה לשבעים בתולות ובהן מריה הקדושה. הקיסרות אוכלסה על ידי שבטים יבוסים ערבים. הללו תרמו תרומה אדירה לפיתוח כדור הארץ ואף שיגרו לחלל ספינה עם אסטרושהידים שהניפו את דגל פלסטין על הירח בשנת 1920, (הדגל האמריקני שעומד שם משנת 70 הוא בעצם מדבקה זולה שהודבקה על דגל פלסטין) אך הכול שהשתנה כשבשנת 1947 הגיעו פתאום חצי מיליון יהודים (שנקראים גם ציונים) עם ספינות האם שלהם לארצם הקדושה והשביתו את תרבות פולחן הבעל שהתגרש. את ספינות האם רכשו מכריסטופר קולומבוס וארנן קורטז, הם שמעו שיש זהב בקיסרות פלסטין וחמדו אותו. כך הם החלו לעשות טרור בכל רחבי המדינה, להפיץ גז שחור, לגרש אוכלוסיות חפות מפשע ולאכול ילדים פלסטינים (רצוי משוקולד) בגלל תאבונם הגדול וגם בגלל האכזבה מחוסר מציאת זהב.

הפלסטינים שחיו בשלום ובהרמוניה דתית ובעושר רב בקיסרות שלהם החליטו לפנות לדרך לא אלימה, לצעדות מחאה ולשביתות רעב (רמאדן). לאחר כמה חודשים האו"ם (ע"י "[[או"ם שמום]") החליט להתערב ולהציע חלוקה- אך הפולשים היהודים דחו אותה באכזריות רבה מפני שרצו להקים ח'ליפות יהודית עושקת וסרטנית על כל שטחי הערבים בכל העולם, ולשלוט להם בכלכלה בעזרת כוח הטלפתיה שלהם. סלמן אבו סיתה (שאכל פיתה) גורס כי לתושבי פלסטין הוקמו אף מחנות ריכוז שנגדו את אמנת האומ".

[עריכה] מלחמות עם ה"ציונים"

לאחר דחיית החלוקה על ידי הציונים, הפלסטינים הבינו כי אין להם ברירה, בתחילה פנו לדרכי שלום ושלחו את חג' אמין אל חוסייני עם עלה של זית למועצת הציונים על מנת לבקש שלום, אך פעיליה וביניהם אביגדור ליברמן סקלו אותו בקציצות ובקובנה של שבת. לפיכך, בלית ברירה, החליטו להילחם ביהודים. הם קראו לעזרת שבעת מדינות ערב- מה שהתברר כטעות איומה. הלוחמים הערבים הצטיינו בכישורי ארגון מזעזעים ובאומץ לב של אישה אפגנית. הצבאות הערביים שמנו שישה: אישה אחת, זקנה אצילית וצולעת, זבוב, בטטה אנושית ומרמיטה ייצגו כל אחת מדינה אחרת: אלו הובסו תוך חצי דקה וברחו לארצותיהם עם הזנב בין הרגליים והשאירו את חלק מהפלסטינאים המדוכאים בארמונותיהם הורודים-אדומים-ירוקים מרוב סומק הבושה. הציונים קפצו על המציאה וגירשו ברכבות את כל פלסטינאי פלסטין ההיסטורית . במהלך מלחמת ששת הימית נכבשו שטחים נרחבים מפלסטין ההיסטורית וסופחו לשטחה של המדינה הציונית תאבת המלחמות(בין השטחים: יו"ש, הגולן ובתוכו אתר הסקי האמיתי היחיד במדינה שיש הטוענים שבגללו ישראל גם רצתה במלחמה, והשטח הקדוש ביותר ל"כת תפוחי האדמה המעופפים"- הכותל הדרומי (היהודים היו קודם אז הם לקחו את ההר והמערבי)) לאחר ההפסד המר היהודים טבחו במאה אלף פלסטינים וגירשו את שאריתם מארמונותיהם ועשקו את חשבונות הבנק שלהם בשוויץ. הם הגדילו לעשות כשבשנת 1972 טבחו ב11 ספורטאים פלסטינים באולימפיאדת מינכן בעזרת ארגון הטרור של האצ"ל. כמו כן אילצו, ב-11 בספטמבר 2001 שני נוסעים ערביים לפוצץ שני מגדלים בניו יורק כשהם טופלים את האשם ביאסר ערפאת.

[עריכה] כיום

כיום הפלסטינים וידידיהם ממערב אירופה וכן ידידיהם מן השמאל הקיצוני מאמינים במיתולוגיה, מאמצים את הדת הפלסטינית העתיקה של פולחן הבעל הגרוש וקוראים לחזרתם של 200 מיליון פלסטינים לארץ ישראל (הם מתרבים כמו בני ישראל במצרים). כמו כן טוענים הפלשטינאים שהם היו פה קודם עוד לפני שהם עצמם אף היו פה.

[עריכה] ראו גם

Wooly ערך זה הינו קצרמר בנושא זכות השיבה. אתם מוזמנים לתרום לאיןציקלופדיה ולהוסיף בו בדיחות, תכנים אירוטיים ו/או מסרים קומוניסטים. במקום ליצור ערך קצרמר עדיף לכתוב את השטות הקצרה בבנק הרעיונות.
כלים אישיים