משתמש:אבו-בלינדר/חברים
מתוך איןציקלופדיה
תוכן עניינים |
[עריכה] חברים
חברים היא סדרת סיטקום (קומדיית מצבים) אמריקנית שפרצה את גבולות הז'אנר בכך שהיא לא הייתה קומית וכל גיבוריה היו בדיוק באותו מצב במהלך עשר העונות של הסדרה. כל שמות פרקי הסדר מתחילים ב: "הפרק..." (The one where...) לדוגמא "הפרק עם גברת בינג" (עונה 1) "הפרק בו אף אחד אינו מוכן" (עונה 3) ו- "הפרק בו צ'נדלר אומר משהו מצחיק סוף סוף (עונה 702). הסדרה אמורה לתאר את חייהם של שישה צעירים טיפוסיים במנהטן. כמובן בהנחה וכל צעירים במנהטן לא עוזבים את הדירות שלהם ולא מרחיבים את חוג החברים או המחזרים או הבעלים שלהם מעבר לקבוצה מאוד מצומצמת של אנשים.
התוכנית בוטלה לאחר עשר עונות מצליחות משום שהאופציות העלילתיות היחידות שנותרו לתסריטאי הסדרה היו רומן בין רוס למוניקה (ראה פירוט) ורומן בין רייצ'ל ופיבי (ראה פירוט אבל לא אותו פירוט מה"ראה פירוט" מהסוגריים הקודמים). חשוב לציין שאם הרומן האחרון היה מתממש, ערך איןציקלופדי זה היה מחמיא הרבה, הרבה יותר.
[עריכה] עלילה
אין
[עריכה] דמויות
צ'נדלר בינג (מגולם ע"י מת'יו פרי) - צ'נדלר היא איש תאגידים שעוויות הפנים שלו מעוררות גלי צחוק בקרב חבריו לסדרה והצופים כך שאיש בעצם לא מגלה שמדובר בהתקפים אפילפטיים. במהלך הסדרה, צ'נדלר הופך מדמות רזה וממושקפת לפרומו מהלך ל-ללרדת בגדול. העובדה שהוא משודך למוניקה גלר (מגולמת ע"י קורטני קוקס-ארקט) שהיא, נכון להיום, האדם היחידי שהוריד משקל מאז לידתו, רק מתפיחה (גיחי גיחי, זו רמת הבדיחות בתכנית, אגב) את ההבדל.
לצ'נדלר יש שלוש פטמות, אם שהיא סופרת רומנים רומנטיים מצליחה (מגולמת ע"י מורגן פיירצ'יילד), אב המתפרנס כזמר דראג (הופעה אחת ויחידה ע"י קת'לין טרנר) וערב רב של חיות מחמד חריגות שאמורות להפוך אותו לדמות לבבית/קומית. חוש ההומור המבריק של צ'נדלר הפך לאגדה בקרב מעריצי הסדרה. השימוש במונח "אגדה" אינו מקרי. אין שום תיעוד של בדיחה מצחיקה שהוא, או כל דמות אחרת סיפרו בתכנית. דוגמא לבדיחה מייצגת: (שיחת חולין על קוסקוס) "האם ידעתם שאת ה 'קוס' השני המציאו ב- 1979?"
רוס גלר (מגולם ע"י דיוויד שווימר) - לכותב הערך היו כוונות כנות להקל על דיוויד שווימר בשל מערכת היחסים של האחרון עם מילי אביטל. כוונה זו נמוגה אחרי שהקריירה של מילי אביטל כשחקנית הוליוודית נמוגה כמו סדרת ההמשך של מאט לבלנק וכן משום שמערכת יחסים זו הייתה באורך של עדכון תנועה בגלגל"צ (עומס מקיבוץ גלויות עד מחלף השלום עקב פקקים. ועכשיו נחזור להשמיע לכם את אותם שלושה שירים בלי הפסקה. שניים מהם של שלמה ארצי).
רוס הוא פליאונתולוג במקצועו שאינו נראה עובד אף פעם. לא עוסק בשום מחקרים בנושא ולא מפגין בקיאות בסיסית בתחום שהוא אמור להתפרנס ממנו. תיעוד כל כך נאמן של איש האקדמיה המצוי הוא נדיר בסדרה זו בפרט ובטלוויזיה האמריקאית בכלל.
הדרך הטובה ביותר לגלות אם רוס אמר שורה שאמורה להיות מצחיקה (למעט הצחוק המודבק) היא התעוותות של פניו ושינוי טון דיבורו לזיקוק של האלמנטים הגרועים בקולותיהם של סטיבן הוקינג ומאיה בוסקילה. חיי הנישואים של רוס מורכבים מנישואים עם אישה שהפכה ללסבית, נישואים עם רייצ'ל (ראה פירוט בהמשך)שגורמת לגברים להיות הומוסקסואליים ונישואים לאמילי הבריטית שנועדה לגרום לבדיחות אינפנטיליות ולא מובנות להישמע מתוחכמות. מונטי פייטון עשו זאת שנים בתכנית הטלוויזיה הבלתי ניתנת לצפייה: הקרקס המעופף.
רייצ'ל גרין (מגולמת ע"י ג'ניפר אניסטון) - רייצ'ל היא דמות קלת דעת שמחליפה מחזרים, בעלים, עבודות, שותפים לדירה (שהם לעתים זהים לבעלים) מלתחה וכו'. דבר אחד הדברים שהדמות של רייצ'ל לא תחליף לעולם היא התספורת. תספורת הקארה של ג'ניפר אניסטון הפכה לשם דבר בקרב מערבלי בטון השמועות שג'ניפר אניסטון משמרת את הקרקפת שלה בחנקן נוזלי חייבות להיות נכונות אינן מגובות בהוכחות של ממש. הדרך לגלות אם רייצ'ל אומרת שורה מצחיקה (מלבד, כפי שצויין קודם לכן, הצחוק המודבק) היא בנפנוף היסטרי של זרועותיה ואימוץ טון דיבור שהוא הכלאה בין מאיה בוסקילה למכסחת דשא.
האירוע המכונן (או כפי שהוא מוגדר ביוונית "הביאס קורפוס") בחייה הפיקטיביים של רייצ'ל גרין הוא עזיבת הארוס שלה, בארי ביום החתונה בשל הפחד לחיות חיים משמימים. ארוע מכונן זה מעורר תהייה בקרב צופים רבים משום שחייה כפי שהם מתוארים בסדרה, מרתקים כמו מרתון פסוקו של יום. החברים שלה משעממים, הבדיחות שלה דלוחות, מערכת היחסים שלה עם רוס כללה בעיקר מזמוזים קרירים ואפילו פרק המתאר את הפרידה שלה מרוס שהיה אחד הפרקים הנצפים ביותר של הטלוויזיה האמריקאית באותו ערב ספציפי, נגרר עד אין קץ.
פיבי בופה (מגולמת ע"י ליסה קודרו) - הדמות של פיבי מוגדרת בתחילת העונה כדמות ההיפית והמנותקת. במהלך העונות, הגדרת הדמות של פיבי הסתכמה ב- הדמות שגורמת לכל שאר הדמויות להישמע מצחיקות. רמות ההומור של פיבי מביכות עד מעוררות חלחלה. במהלך הסדרה, ההריון של ליסה קודרו שולב בהריון של פיבי בו היא נושאת ברחמה את ילדיה של אחיה (המגולם ע"י ג'ובאני ריביסי) ואשתו המבוגרת. לליסה יש שולחן מסאז'ים, תכשיטים זולים ולבוש פרחוני ורחב. הדבר היחידי שחסר לדמות הן בדיחות ראויות וכושר משחק מינימלי (הזהה בכל ההופעות הקולנועיות שלה הזהות להופעה שלה בסידרה וכולן נוראיות עד כאב).
ג'ואי טריביאני (מגולם ע"י מאט לבלנק) - הדמות של ג'ואי היא דמות המוגדרת כ-חטובה וסתומה. רעיון זה גובש בשלב מתקדם של התכנית כדי לבדל אותה משאר הדמויות שהיו סתם סתומות. מאט לבלנק הוא היחידי שגם מנסה להפגין כישרון משחק כדי לכפר על הדלות העלילתית של הסדרה. כמובן שכשרון המשחק של לבלנק לא חלחל אל הטעם שלו בסרטים והפרוייקטים הבאים שלו (סדרת בת מטופשת בשם ג'ואי, אבודים בחלל ועוד רבים וגרועים) כשלו באופן כה מרשים עד שקריירת המשחק שלו לאחר "חברים" דלה יותר מהקריירה שלו לפניהם. חדי העין (כלומר: המשועממים כרונית) יזהו אותו כחבר של קלי באנדי בסדרה "נשואים פלוס". תפקיד אותו גילם במשך שלושה פרקים שאלו מספר הפרקים ששודרו מתוך סדרת ההמשך שלו "ג'ואי".
מוניקה גלר (מגולמת ע"י קורטני קוקס) - הדמות היהודית הבדיונית השנואה ביותר מאז שיילוק. מתגאה בתואר האישה הראשונה שאמרה את המילה "מחזור" בטלוויזיה האמריקאית בפרסומת לטמפקס והאישה היחידה שהתנהגה במשך שמונה עונות כאילו היא במחזור אחד ארוך. כדי להמשיך את הקונספירציה היהודית, התחתנה קורטני עם דייויד ארקט היהודי ובקצב הזה, זה רק עניין של זמן עד שיתברר שהיא הייתה היוזמת של תרמית מיידוף. בסדרה, מוניקה גלר יצאה עם רופא שיניים (שגולם ע"י טום סלק) ועם הדמות של צ'נדלר שגולמה ע"י מת'ין פרי שגילם רופא שיניים בסרט "ללכת על הכל". קשר יותר קלוש, מקרי ובלתי מרתק מזה, קשה למצוא.
[עריכה] רקע הסדרה
דיוויד קריין ומרתה קאופמן הפיקו בסוף שנות ה- 80' סדרה שנונה עם דמויות לא אטקרטיביות חיצונית בשם "The powers that be" שכשלה כישלון מסחרי חרוץ. במר יגונם, הם תהו אם לנסות את התיאורייה ההפוכה ויצרו סדרה נטולת כל שנינות עם דמויות מחוטבות. רבים מייחסים את הצלחת הסדרה לפורמט המרענן שלה אלא שהפורמט של הסדרה הוא מרענן בערך כמו כוס תה בסאונה והסיבה היחידה שמישהו ראה את הסדרה היא משום שהיא שודררה אחרי סיינפלד.
הבמאי המקורי של הסדרה, ג'יימס בורוז (במאי העל של סדרות הטלוויזיה- פרייז'ר, הארון של ורוניקה, חופשי על הבר ורבות אחרות) פרש והשאיר את מלאכת הבימוי לפיטר בונרז שביים את מרפי בראון בעונות האחרונות המאולצות שלה ול-פרד הלברסון שביים את העונה האחרונה של "רוזאן", סדרה שהייתה מצויינת בעונה הראשונה ו"פיבי בופה'ית" בעונה האחרונה (לפרוטוקול, זו לא מחמאה בשום קנה מידה). כתוצאה מכך, הדמויות בסדרה תמיד הולכות לאותו בית קפה, מבקרות רק בבתיהם של הדמויות האחרות ולא פחות חשוב, נמנעות מכל קשר עם אדם שאינו לבן. נכון, ישנה דמות אפריקנית אמריקנית בתפקיד אורח אבל הדמות מושפלת לרמה כזו שהיא יוצאת עם רוס. מחווה יותר גזענית מזו אפשר למצוא רק בסרטים של לני ריפנשטאל.
הבדיחות והסיפורים בעלילה הפכו לכל כך אבסורדיים שהעונה האחרונה חצי פרק נמחק בטעות ובמוקמו שודרה פרסומת למכשיר כושר ביתי ("הפרק בו מוניקה וצ'נדלר משתדלים להיות זוג קצת פחות דוחה"). עד היום איש לא שם לכך לב.
