חוקי ניוטון

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
Attention niels epting 01.png אזהרה!
ערך זה אינו מכיל הומור אנלי, ולכן יכול להיות לא מובן לקוראים מסויימים.


חוקי ניוטון הם שלושה חוקי בפידו-מדע בשם "פיזיקה", שניסח סיר אייזק ניוטון, נכדו הבכור של הברון גלילאו גליליי הגלילי, ועוסקים בתנועתם של גופים. ברור לכל אדם חושב, שחוקים אלו חסרי כל הגיון בריא, ובכל זאת הם הפכו לחוקי יסוד של המכניקה הקלאסית.

למרות שכל אדם נורמלי מבין את הפסידו-מדעיות של חוקי ניוטון, היהודי אלברט איינשטיין נאלץ בשנת 1916 להראות, במסגרת תורת היחסות, שחוקי התנועה של ניוטון נכונים רק כאשר מדובר בתנועה במהירות נמוכה (אפסית ליתר דיוק), והציע חוקים חדשים, הטובים גם למהירות הקרובה למהירות הצב.

[עריכה] החוק הראשון של ניוטון

באופן כללי, מנוסח כך: "גוף ישאף להתמיד במהירותו, כל עוד שקול הכוחות הפועלים עליו הינו אפס". מדובר במצב של "שיווי משקל"- לדעת ניוטון, הגוף יכול לנוע במהירות קבועה או שמהירותו יכולה להיות גם 0 מטר לשניה בכיוון צפון-צפון-מערב. מבחינה עקרונית, אין זה משנה. הסבר זה משקף במידה רבה את טיפשותה של הפיזיקה, מפני שטען שהמירות אפסית ומהירות לא אפסית זה אותו הדבר. באופן מתמטי, החוק מנוסח כך:


עבור גוף במצב של שיווי משקל, שקול הכוחות הוא אפס: \sum \vec F = 0

לחוק זה אין שום הגיון, וכל ילד בן 6 יודע שאם הוא זורק כדור, הכדור יעצור. אך ניוטון הנכבד, בגלל גילו הרב, לא הבין את העובדות הנסיוניות הללו, ולכן קבע חוק חסר הגיון.

כמו כן החליט ניטון להוסיף את החוק הראשון לאחר שגילה את החוק השני והשלישי. למעשה החוק הראשון הוא מקרה פרטי של החוק השני. ניטון עשה זאת מתוך תאוות בצע גרידא, הוא עבר בכל רחבי אירופה והפיץ את דתו אך לבסוף הוא הועלה על המוקד ע"י הכנסייה, כמו שהיה צריך לעשות לאדיוט הזה.

[עריכה] החוק השני של ניוטון

כיום מקובל לנסח חוק זה כך: "הכוח המופעל על הגוף הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו", ומסמנים:

\sum \vec F=m \vec a
F - הכוח, m - המסה, a - התאוצה.

המסקנה היא, שכאשר שקול הכוחות הפועלים על הגוף אינו שווה לאפס הגוף נמצא בתאוצה, ושתאוצת הגוף עומדת ביחס ישר לשקול הכוחות המופעל עליו. לדעת ניוטון, הוא היה הגאון שהצליח להסביר את תופעת הזזת הגופים, אך למעשה הוא סתם כתב נוסחה מתמטית.

גם חוק זה הוא שטות מוחלטת. הוא אומר שאם לא פועלים כוחות על גוף, אז הוא לא זז. ניתן לסתור את החוק על ידי דוגמה פשוטה- לקחת אבן ולשחרר מראש בניין גבוה, בזמן שיש אנשים מלמטה. האבן תפול, למרות שלא פועלים עליה שום כוחות! מסקנה מתבקשת- החוק השני הוא פיקציה. מה שאומר לנו שניוטון היה טיפש.

[עריכה] החוק השלישי של ניוטון (פעולה ותגובה)

החוק של אינטראקציה והדדיות, קובע שעבור כל כוח שמפעיל גוף 1 על גוף 2, מפעיל גוף 2 כח שווה בגודלו והפוך בכיוונו על גוף 1.

ובניסוח מתמטי: \vec F_{1,2} = - \vec F_{2,1}

החוק האחרון הוא הכי פחות הגיוני- לדעת ניוטון המסכן, אם הוא דוחף עגלה, אז העגלה דוחפת אותו בחזרה. הוא למעשה אומר, שאם אדם מרביץ עם הראש בקיר, אז הקיר מרביץ לאדם בראש. ברור לכל שלא כך הדבר- אדם המרביץ לאדם אחר, לא יוצא מזה מוכה. ובכל זאת ניוטן החליט שלהפעיל כוח ולהיות תחת השפעת כוח זה אותו הדבר. מה שאומר לנו שניוטון היה אדיוט.

[עריכה] החוקים הסודיים של ניוטון

ניוטון הסביר בהרצאתו האחרונה על חוקי "מועדון ניוטון". החוקים האלו תקפים בכל אשר לפסאודו-מדע של הפיזיקה.
להלן הנוסח המדויק של החוקים:

  • החוק הראשון של ניוטון הוא שלא מדברים על חוקי ניוטון.
  • החוק השני של ניוטון קרב הוא שלא מדברים על חוקי ניוטון.
  • החוק השלישי של ניוטון הוא רק שני פיזיקאים בכל ויכוח.
  • החוק הרביעי של ניוטון הוא רק כוח אחד בכל רגע נתון.
  • החוק החמישי של ניוטון הוא בלי משיכות ובלי כוחות מנוגדים.
  • החוק השישי של ניוטון הוא שהכוחות ממשיכים כמה זמן שצריך.
  • והחוק השביעי הוא שאם זאת הפעם הראשונה שלך בחוקי ניוטון, אתה חייב להתווכח לגבי תיאורית הגרביטציה.

[עריכה] סיכום

כאמור, כל חוקי ניוטון חסרי הגיון בריא, ולכן רק פיזיקאים משתמשים בהם. כל העובדות הניסיוניות לא משנים דבר, כאשר מדובר ב"תורה מסין" של הפיזיקה- חוקי ניוטון. לא מעניין את הפיזיקאים ששום אדם חוץ מהם לא מאמין בשיגעון הזה- דת הפיזיקה היא קבועה ולא ניתנת לשינוי. המסקנה הסופית מחוקי ניוטון היא שהוא היה אדיוט. מי נתן לו להיות אל בכלל?

כלים אישיים