חור שחור
מתוך איןציקלופדיה
חור שחור (באנגלית: African American Hole) הוא עצם בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, לרבות אור, כוכב שביט אינם מסוגלים להתנתק ממנו. מחקרים מדעיים טוענים שמהירות המילוט הממוצעת מהחור השחור גבוהה מהמהירות אליה מאיץ נהג הנמצא בנתיב אליו אתה מנסה להשתלב, כאשר אתה מאותת לכיוונו. מסתו של החור השחור גדלה כאשר תהליך הכיבוס במכונת הכביסה פועל, וגרביים (אחד מכל זוג) ותחתונים נשאבים אל המרחב הגלקטי, ומשם אל תוך החור השחור. יש מידע מסווג בתחום שישראל חוקרת וגילתה אפשרויות מעבר
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הרעיון כי עשוי להתקיים ביקום גוף הבולע את הגרביים והתחתונים בכביסה הועלה לראשונה על ידי הגאולוג הבריטי בורדין קולופסקי, בעת שהשתכר וצפה במשחק של מנצ'סטר יונייטד בפאב, ללא תחתונים ועם גרב אחת לרגליו. הוא רשם את הרעיון במכתב שנשלח בשנת 1783 לידידו, פטטוף קוריאני, והלה פרסם אותו ב"לאישה".
באותו זמן התאוריה הניוטונית של הכבידה והמושג של מהירות מילוט היו כבר ידועים היטב, וכמו כן מהירות האור הייתה ידועה בקירוב. קולופסקי האמין בתאוריה נוספת של אייזק ניוטון, לפיה אבא של סימבה לא באמת מת, והוא ממשיך לחיות אי שם ביקום מקביל. על פי חישוביו, אלביס גם הוא אמור לחיות שם, ולשתות קוקטייל צבעוני על חוף ים אקזוטי. אף על פי שלא ייחס לכך סבירות גבוהה, בורדין הביא בחשבון את האפשרות שישנם אנשים רבים כאלה שנעלמו מפני כדור הארץ ונמצאים ברחבי היקום ללא ידיעתנו, כגון צחי אירני ואיתי שגב.
בשנת 1796 הגיע המתמטיקאי הצרפתי, קוריסקון, לפלס למסקנות דומות, כנראה מבלי להכיר את עבודתו של בורדין (שכן הוא מנוי ל"את", ולא ל"לאישה"), והוא פרסם את חישוביו בשתי המהדורות הראשונות של ספרו "הארי פוטר והמלפפון המעופף". למעשה, עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הוענקה זכות הבכורה על גילוי החורים השחורים ללפלס, ורק אז התגלה מחדש מכתבו של בורדין בין חוברות פורנו של נער מתבגר. במאה ה-19 הרעיון זכה לתשומת לב מעטה מאוד כיוון שבדיוק אז יצאה רוני סופרסטאר למסע הופעות עולמי, ומוחם של בני האנוש התנוון קשות.
בשנת 1915 פיתח אלברט איינשטיין את תורת היחסות הסטלנית. עוד לפני כן הוא חזה שעישון גראס תורם להבחנה ברורה בהמוני חורים שחורים במרחב.
[עריכה] מבנה חורים שחורים
שטח הפנים של חור שחור נקרא "אופק אירועים". זהו משטח דמיוני המקיף את המסה של החור השחור. יש הטוענים כי רק חכמים יכולים לראות את אותו משטח דמיוני, ומי שאינו חכם, ייתכן ויחשוב כי החור השחור הוא בעצם עירום. במרכזו של "אופק האירועים" נמצא גן אירועים נחמד עם מזרקות אליהם אורחים שהשתכרו בחתונה יכולים לזרוק את חבריהם. החור השחור עצמו מורכב ממספר שכבות:
- השכבה החיצונית - יחצ"נים.
- השכבה הפחות חיצונית - מגן תחתון נושם לשמירה על היגיינה ורעננות.
- הליבה - מוחה האבוד של המשוררת ר. סופרסטאר (ראה "היסטוריה"), הנקרא בפי המומחים: "ריק" (באנגלית: Vacuum).
[עריכה] נפילה לחור שחור
היא מבאסת ועל כן לא מומלצת.
אין בן אדם חי שיצא מתוך חור שחור אבל אין בן אדם חי שנכנס לחור שחור.
[עריכה] סוגי חורים שחורים
[עריכה] סוגים
את החורים השחורים ניתן לסווג לחמש קבוצות על-פי גודלם (מהקטן לגדול):
- חור שחור זעיר
- חור שחור קטן
- חור שחור בינוני
- חור שחור מוגדל בשקל תשעים
- חור שחור-על מסיבי
לחור שחור-על מסיבי, או בשמו המדעי "אודטה", יש את כושר השאיבה הגדול ביותר מכל הסוגים הנ"ל, והוא מסוגל לבלוע מספר עצמים ענקיים בו זמנית. כיום יש די ראיות אסטרונומיות לשלושת הסוגים האחרונים, ואילו השניים הראשונים עדיין היפותטיים. אף על פי כן, רובם של הפיזיקאים סבורים כי ניתן להפוך את שלושת הסוגים האחרונים לשני הסוגים הראשונים, באמצעות תהליך הקרוי "לרדת בגדול", וכמו כן ניתן להפוך את שני הסוגים הראשונים לשלושת האחרונים באמצעות תהליך הנקרא "במבה נוגט".
[עריכה] לקריאה נוספת
- סטיבן הוקינג," כל חור בלילה שחור", בהוצאת אידיוט אחרונות, 1992.
- קיפ תורן, "חורים שחורים וננסים לבנים- סיפורה של ראשון לציון", בהוצאת קומממ-בינהההה, 2006.
- אמא של יואב, "תקנה ביצים וחלב", בהוצאת סמס, 2008.
- סטארגייט סג-1, סדרה על 5 מסומממים שנכנסו לחור שחור ודפקו את ראשם בקיר של הכלא ממנו ברחו
