חרקירי

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש

חרקאירי (לעתים נכתב "חרקירי" למטרות קיצור) הוא חרק מיוחד שניתן למצוא רק באירלנד.


[עריכה] מבנה

החרק נראה כמו חיפושית רגילה, אך יש לו מבט של טירוף, שנאה וגאריות בעיניו הגדולות יחסית לגופו.

IrishNightGardenBug.jpg

פסלון שמציג את המבנה של החרק האירי לפי השערות.

[עריכה] תכונות מיוחדות

בזכות המבנה האליפטי המיוחד של החרק, הוא יכול לנוע במהירות שקרובה למהירות האור. הייצור היחיד שיכול להגיע למהירויות אלה הוא מורה ממוצעת להיסטוריה. לחרק יש גם עיניים מיוחדות שנותנות לו מראה מפחיד של שנבוב ארסי. כמו כן, העיניים נותנות לו מבט של טירוף וגאריות. לחרק יש גם מנגנון ארס מיוחד (הרחבה בכותרת "נשיכה").

[עריכה] נשיכה

לחרק האירי המצוי יש מנגנון ארס מיוחד, שלא נראה בשום מקום אחר בעולם החי (למרות שהתופעות מזכירות תסמינים של הרעלת קולורבי). אם ננשכת ע"י חרק אירי, התסמינים הבאים אמורים להופיע בסדר כרונולוגי:

  • שירה בגוג'וראטית מסורתית. לרוב השירים עוסקים בעיזים.
  • התגרדות באיזורים מסוימים בגוף.
  • מקום העקיצה ייראה כמו סמיילי בצורת פינגווין ( <(") ).
  • טשטוש של הראייה, השמיעה, הריח, הטעם, הדיבור והשידורים של ערוץ 1.
  • מוות.
  • התעוררות לחיים.
  • ביצוע ריקוד "המקרנה" על המנגינה של ריקוד הציפורים.
  • מוות.

[עריכה] מה לעשות במקרה של נשיכה?

במקרה של נשיכה, אי אפשר לעשות הרבה. על הקורבן להגיע לבית החולים הקרוב כדי לקבל זריקה של חומר נגד הרעלת קולורבי (כפי שצוין קודם, התסמינים דומים). לאחר המוות הראשון, ניתן לעודד את ריקוד המקרנה ע"י מחיאות כף הדדיות וקריאות "חדי קרן נוצצים שליטעע". לאחר המוות השני, לא יהיה ניתן להציל את הקורבן יותר. חבל.

[עריכה] גילוי

החרק האירי התגלה לראשונה באירלנד ע"י חוקר צ'רקסי בשם ריגא שרדלפג, בשנת 1902 לספירת הצ'רקסים. שרדלפג ראה את החרק, אך הוא (החרק) לא שם לב לנוכחותו של החוקר המדופלם, וכך נהפך שרדלפג לאדם הראשון שראה חרק אירי ושרד. החוקר צייר ציור של החרק (שעבר כמה דורות במשפחתו, עד שהושמד בפתאומיות ע"י אנטיצ'רקסים). הציור היה התיעוד היחיד של החרק האירי, מכיוון שכל מי שנתקל בו מאותו היום נהרג בעודו רוקד את ריקוד המקרנה.

כלים אישיים