איציק רבין

מתוך איןציקלופדיה

(הופנה מהדף יצחק רבין)
קפיצה אל: ניווט, חפש
ערך זה נשלט על ידי ממשלת ישראל!
מומלץ מאוד:
  • לא לדבר על שחיתויות פוליטיות
  • לא להלל את שמם של החמאס\ג'יהאד\חיזבאללה\לבנון
  • להעביר דולרים במעטפות מתחת לשולחן
אזהרה!
אנו יוצאים מנקודת הנחה שאם נכנסת לערך בשם איציק רבין, אז את/ה מוכן/ה לצחוק עליו.


iiiN*W ל222222222!!!!!!!!!1111

הדףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף הזה שול!!!11111 - נא לא להתבלבל עם ערך שולת (שווה לתחת).

"בצער רב, ביגון קודר, באותות ובמופתים,בזרוע נטוייה וברגל קרושה וכו', אנו מבואסים להודיע, בתדהמה, על מותו של..."
~ שבתאי צבי על איציק רבין
"הדמוקרטיה היא כרסום יסודות האלימות הישראלית"
~ יצחק רבין על דמוקרטיה
"אני מרגיש כמו בכ"ט בנובמבר, גם אז לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים אך ידענו כי אנחנו הולכים לימים טובים"
~ יצחק רבין על הסכמי אוסלו
"על מה אתה מדבר יאסר, קצת פוליטיקה עוד לא הרגה אף אחד!"
~ יצחק רבין על פוליטיקה
"יש לגנות אותה, להוקיע אותה ולבודד אותה!"
~ יצחק רבין על ג' יפית


יצחק רבין , או "איציק" כיהן כסגן שר החקלאות בשנים מזמן עד להרבה אחרי והיה לאחד מסגני שר החקלאות האהובים ביותר בקרב אוהדי סגני שר החקלאות מחד והשנואים ביותר מאידך.

תוכן עניינים

[עריכה] קורות חייו

יצחק, או כפי שהיה ידוע בקרב חבריו: "איש מעצבן", נולד בשנת כסלו, בי' בתימן, כבן זכר לאב אביב גפן ואם מירי אלוני. הוא בן אחיינו החמישי של עוזי משולם. בילדותם היו משחקים השניים במחבואים ועוזי היה מכנה אותו איציק רבין.

בגיל 13, הביס בדמקה את יורי גגארין, גדול שחמטאי ברית-המועצות אז (היום: משהו אחר). בגיל 14, אכל פרוסת לחם. בגיל 19 התגייס לנח"ל החרדי למרות התנגדות הוריו ועל ידי כך איבד את הקשר ההדוק שהיה לו איתם. שנה אחר-כך הוא עזב את הנחל החרדי עקב קשיי קליטה כבדים; בהתחלה ניסה לשכנע את הממונים עליו להעביר את מיקום היחידה למקום עם קליטה או להקים אנטנה סלולרית בתוך המחנה, אך לאחר שהבין שאף אחד לא מקשיב לו, נטש. בגיל 19 הוא התגייס לנח"ל, כמו שכתבתי במשפט הקודם. בגיל 21 הוא אכל שוקולד. בגיל 43, בעודו זקן כבן 4 שנים, צנח מגובה 5,000,000 רגל לקרקע ובכך היה לאדם השני שעשה זאת, מיד לאחר האדם הראשון.

בגיל 59 מונה לתפקיד הנכסף של סגן שר החקלאות והוא מכהן בתפקידו זה עד היום.

[עריכה] מותו

בשנת 1995 בעת שנשא נאום מרגש על עתיד המדינה ובסיומו פצח בשיר אופטימי עלה לבמה אדם שעל פי עדי ראיה תואר כ"תימני חומני כזה, איכס!" ו"גבה-קומה וכחול עיניים" אשר ענה לשם יגאל עמיר. יגאל פוטר באותו שבוע מעבודתו כמנכ"ל לי קופר (שהוחלף על ידי אשכנזי רשע ותאב בצע) והיה נחוש בדעתו להיכנס לכלא כדי שיהיה לו למי לחלק את הג'חנון הנוראי שאמו גאולה עמיר נוהגת להכין מדי שבת. כשירד רבין ממדרגות הבמה, התנקש יגאל בחייו ורבין מת. כעת שהשיג יגאל עמיר את מבוקשו הוא הפך לאדם בריא יותר לאחר שעבר לדיאטה של אוכל מהכלא, שידוע כאוכל שהוא רק קצת יותר טעים מאוכל במחלקת תיירים בטיסות של אל-על.

מספר חברי כנסת מהאופוזיציה, טענו (בעילום שם), שההתנקשות ברבין הוזמנה בידי מנכ"ל מקדונלדס ישראל, מכיוון שנגמרו לו חומרי הגלם, והוא העריך שהלקוחות ישמחו לשלם ממון רב בתמורה להמבורגר בטעם של סגן שר בממשלת ישראל.

הלוויתו נערכה למחרת אותו היום, שאז הוא מת ואלפים חלקו לו כבוד אחרון. ביניהם, איזה אתיופי מטופש אחד שעשה חיקוי חסר טקט ואדיוטי שלו מול מצלמות הטלויזיה שתיעדו את האירוע.

[עריכה] לאחר מותו

כדקה לאחר מותו של רבין, שונה שמה של הכיכר בה הוא נרצח מ"כיכר מלכי ישראל" ל"כיכר רבין". כמו-כן, שונה שמו של מחלף הכבישים שרבין פעם נסע בו מ"מחלף כפר שמריהו" ל"מחלף רבין". בנוסף, שמו של בית-הספר התיכון שמישהו שרבין מכיר למד בו פעם שונה מ "תיכון ע"ש מישהו" ל "תיכון ע"ש רבין"; שמו של בית החולים בילינסון, שם מתו מספר אנשים שעברו פעם ליד רבין, שונה ל"מרכז רפואי ע"ש רבין" והוקמה מכינה קדם-צבאית ע"ש רבין המכינה בחורים צעירים ע"ש רבין לקראת אותו הצבא בו רבין פעם שירת ופיקד. מספר שנים לאחר מותו, הוחלט אף לשנות את שמו של הירח, שרבין נהג להביט בו לפעמים מחלון ביתו, מ"הירח", ל"ירח רבין".

[עריכה] טקס הזכרון

מאז יום מותו, חל כל שנה באותו יום "טקס יום הזכרון לרצח רבין" (טיז"ר), המכונה גם פסטיבל רבין.

הטקס מתנהל יום לאחר טקס הזכרון לרצח גנדי (מושל הודו הבולמי, הידוע גם בשמו האמיתי בן קינגסלי) ויום לפני טקס הזכרון לרצח טימותי דלתון, המתגורר כיום בכפר-קנא וחי שם עם משפחתו ושלושת ילדיו.

[עריכה] מהלך הטקס

מהלכו של כל טיז"ר הוא קבוע בכל שנה ומתנהל באופן הבא:

  • שרים את התקווה.
  • מישהו בא, אומר: "רבין. וזה... היה כלי. חבל... חבל... שמת. באמת, חבל", ויורד.
  • באה מישהי, עושה: "וואי. רבין, וכאלה. הוא מת... ודברים", ונודמת.
  • בא מישהו זקן, אומר: "רביייין. רביייןןןן. ר-בין. רבבביייייייייןןןןן!!!!" ומת.

אחר-כך שרים כולם את השיר הבא (לפי המנגינה של "אני פורים אני פורים שמח ומבדח"):

אני הולך
לבכות לך
תהייה חזק
למעלה

געגועיי
כמו דלתות
שנפתחות
בלילה

לה לה לה
רבין
לה לה לה
רבין
לה לה לה
רבין
לה לה לה
מת

ואז עולה ילד מחוצקן עם דף ביד ומדקלם: "הוא היה איש דגול. ובמילים אלו אני, עבדך הנאמן, זובח לך עז זו, שתביא עלינו גשמי ברכה, אמן."

[עריכה] ראה גם

תם טקס יום הזכרון לרצח רבין.

עבור אנשים חסרי חוש הומור, לחכמולוגים בוויקיפדיה יש ערך על יצחק רבין.
כלים אישיים