כירורגיה

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
"אני רק חותך את כל המיותר"
~ לאונרדו דה וינצ'י על ניתוח


כירורגיה(מיוונית: χειρουργική, עבודה סיזיפית) היא תחום ברפואה העוסק בריפוי מחלות, פציעות ומצבים רפואיים אחרים באמצעות קטיעת איברים מגופו של החולה. הקטיעה נקראת בשפה המדעית בשם "ניתוח", מלשון "נתח" (בשר). האמונה העומדת מאחורי תורת הכירורגיה היא התובנה שככל שמספר האיברים בגוף האדם קטן יותר, כך קטן הסיכוי שאחד מהם יהיה חולה.

כיום ניתן לבצע ניתוח בכל מקום בגוף החולה, אשר מבוצע באמצעות מספר חתכים קטנים בשילוב עם מצלמה, המתעדת את כל האיברים הנקטעים. ברפואה המודרנית ניתן לנתח אפילו לב ומוח, וזאת ללא הרדמה כלל. הכירורגיה מבוצעת לרוב בבתי חולים, אם כי כיום הולך וגדל מספר הניתוחים המבוצעים בביתו של החולה. העוסק בכירורגיה קרוי "כירורג", "שוחט" או "רופא מנתח". הניתוחים מתבצעים בסביבה סטרילית, שמטרתה למזער את הסיכון לכך שהרופא ידבק מהחולה ויאלץ לקטוע לעצמו איבר.

היסטוריה

העולם העתיק

כריתת איברים כחלק מהטיפול הרפואי היתה ידוע עוד בעת העתיקה. עמים רבים נהגו לקטוע ולחתוך איברים רבים ללא הבחנה, וזאת כניסיון למצוא איזה איבר אחראי על מה. הרפואה המודרנית רואה בכירורגיה העתיקה שיטה לא מדעית וכגורמת לנזק רב לסביבה על ידי זיהום. מתוך מנהגי הקטיעה של העולם העתיק הגיעו לימנו רק מנהיגיהם של היהודים וזאת כיוון שהיהודים לא התפתחו מתוקפת בית שני ועדיין חושבים שחשמל זה אש.

מנהג הקטיעה של היהודים נקרא "ברית מילה" ובו נקטע החלק העליון של הפין. לרב השוחט מעדיף שלא לקטוע את הפין עצמו אלא רק את רקמת העור החיצונית( ערלה בשפה מדעית) וזאת מכיוון שאורך הפין משפיע על המעמד החברתי.

ימי הביניים

436px-Leonardo da Vinci Studies of Embryos

תרשים של עובר שנקטע, כחלק מהניתוח נגד הריון. מיומנו של לאונרדו דה וינצ'י

עם השנים ועליה באיכות החיים, החלו הרופאים לחפש את הקשר הסטטיסטי בין כריתת האיברים למחלות. הבולט בתקופה יפה זו היה לאונרדו דה וינצ'י, צייר, פסל, צב נינג'ה ורופא-נקרופיל חובבן. לאונרדו היה זה שהגה את המושג המפורסם "נתיחה לאחר המוות" והביא איתו את הרעיון שהפציינט לא חייב להיות חי על מנת לקטוע את איבריו. בנוסף, הניתוחים של לאונרדו, שתועדו ביומנו בכישרון יוצא דופן, הביאו את הרפואה החדשה לתגליות של איברים נוספים שניתנים לקטיעה.

באותם הימים היה נהוג שלרופא יתלווה לכומר בעת ביקורו את הגוססים. הכומר הטריד את הגוסס בשאלות לגבי העברות והחטאים שעשה במהלך חייו והרופא התעסק בחיפוש לאחר האיבר שניתן לקטוע מבלי לפגוע בגסיסתו של החולה.

העת החדשה

אחת השיטות המעניינות והמהירות לכירורגיה שהומצאו בתחילת העת החדשה היתה כמובן הגיליוטינה שהופיעה במהלך המהפכה הצרפתית. מכשיר מדהים זה איפשר לבצע ניתוח ראש מהיר ללא נוכחות רופא. הצלחתה המסחרית של הגיליוטינה פגעה חמורות ברווחיהם של הרופאים ויצרה תחרות שהרופאים לא יכולו לעמוד בה. עקב כך פותחה שיטת הקזת דם, שהחזירה את הלקוחות לרופאים, משום שלא היה באותם הימים מכשיר להקזת דם.

הכימיה שהתפתחה בעת החדשה סיפקה תעשייה משגשגת של חומרים נרקוטיים, שתרמו רבות למחקר הכירורגי מכוון שהמנותחים שהיו תחת הרדמה לא יכלו להתנגד. המלחמות הרבות שפקדו את אירופה במאה ה19 היו אבן דרך חשובה לכירורגיה המודרנית. בכל צבא היה כירורג תורן שחתך לחיילים שנפגעו בקרב את כל האיברים הלא נחוצים.

כמו כן, חשוב לציין את האומן המפורסם ואן גוך, אשר ביצע בעצמו ניתוח להסרת אוזן. ניתוח זה אמנם לא הוביל לתגליות מדעיות ולשיפור במצבו הנפשי של האומן, אך הוא הנציח את השיטה הכירורגית באומנות של המאה ה-19.

העת המודרנית

בימנו הכירורגיה מהווה תחום מחקר מתקדם ושיטה יעילה לטיפול בחולים. הניתוחים נעשים בשולחן הניתוחים בבתי החולים ובמרפאות פרטיות, בהם המטופל מורדם וקשור היטב, כך שאין כל סיכון לכך שהוא יברח במהלך הטיפול. לצד הכלים הקלסיים, כמו מספריים, סכינים ופליירים לוהטים, ניתן למצוא גם כלים מודרניים, כמו לייזרים, מיקרו-מצלמות, מכשירי רנטגן וחומרים רדיואקטיביים המוזרקים ישירות לגוף החולה.

מציאת פציינטים והבאתם לחדר הניתוחים היא על אחריות קופות החולים. הדבר נעשה על ידי תעמולה והפחדה מתמדת. לרב המנותחים העתידיים לא יודעים מראש שהם חולים ומגלים זאת רק לאחר שיוצרים קשר עם קופות החולים.

תעשיית הניתוחים מהווה מקור טוב לחלבון המשמש בתור דשן אורגני לגידולים חקלאיים. את שאריות האיברים שהחקלאים לא מעוניינים בהם, מעבירים הרופאים למק'דונלד'ס אשר מוכרת אותם כחטיפי בריאות.

סיכונים

לרוב, הטיפול לאחר ניתוח הכריתה הוא מסובך ביותר. בכריתת קיבה, למשל, יש צורך לאכול כמויות מווסתות של אוכל מכיוון שהקיבה שהיא מווסת המזון איננה, ואכילת יתר עשויה להציף את המעי. לכן רופאים רבים ממליצים על ניתוח להסרת קיבה כשיטה הכי טובה לרדת במשקל בזמן קצר. במקרה של כריתת ריאה או כריתת כליה יש לעקוב אחר תפקוד האיבר הנותר, כיוון שהגוף עשוי לתפקד היטב עם הכליה או הריאה הנותרת ולפעמים מתעורר הצורך לקטוע גם אותם.

כריתה של איבר חיצוני כמו שד, עין או גפה מסכנת את המטופל בדיכאון עמוק. לכן הרופאים ממצילים למנותחים לקחת כדורים נגד דיכאון. בחלק מהמקרים תהליך השיקום יכול להתחיל עוד לפני הכריתה, וזאת על ידי כך שנותנים לחולה אקסטזי במקום ההרדמה.

תחושת פנטום

כריתת גפה או חלק מגפה יוצרת תחושת פנטום - אשליה שהגפה שנכרתה עדיין קיימת. תחושת פנטום יכולה להיווצר רק אם הקטיעה נעשתה באדם שכבר מלאו לו שמונה שנים. לכן, רופאי ילדים רבים ממצילים לעבור ניתוחים לפני גיל זה. תחושת הפנטום כשלעצמה היא תחושה חסרת נזק והיא עשויה אף להועיל בתפעול תותב. לכן אין שום נזק בריאותי במעבר ניתוח גם לאחר גיל שמונה.

השתלות איברים

תחום חדש בכירורגיה הוא השתלת איברים. המנתחים העוסקים בהשתלות, לוקחים שני פציינטים גוססים, ומחליפים ביניהם את האיברים, בתקווה שזה יעזור להם להבריא. אזרחים רבים מתנדבים לשאת כרטיס אד"י, אשר מעיד על כך שהם מוכנים להשתתף בניסוי זה, כאשר יתחילו לגסוס. יוצאי דופן הם החרדים, אשר רובם מוכנים להחליף איברים רק עם אלוהים, ולא עם אזרחים גוססים אחרים, ולכן הם מסרבים להתנדב לניסוי מטעמי מצפון.

ניתוחים נפוצים

עם השנים הרופאים המנתחים מצאו מספר מסויים של ניתוחים שהוכיחו את עצמם כיעילים במיוחד לצורך התפטרות מאיברים בלתי נחוצים או אפילו מזיקים.

  • שער: הסרת שער בלייזר היא שיטה המסייעת להורדת השער המיותר מגוף האדם. בעבר ההסרה נעשתה עם כלים מיושנים כמו סכינים. בעקבות גילוי הלייזר נמצאו מקומות חדשים בהם ניתן למצוא שער להורדה.
  • עובר: השיטה המקובלת היום לטיפול בהריון היא ניתוח להסרת עובר. השיטה נמצאה יעילה במיוחד.
  • כליה: הוכח בצורה חד-משמעית שאדם מסוגל לחיות כל חייו עם כליה אחת בלבד. החוקרים ממליצים על ניתוח לכריתת כליה כטיפול לבעיות של אבנים בכליות ושל הרטבות לילה.
  • קיבה: יודע שאדם בוגר מסוגל לשרוד ללא קיבה כלל תקופה ממושכת. במהלך תקופה זו, חל איסור מוחלט לאכול מזון, מכיוון שהוא עלול לסתום את המעי. לכן ניתוח זה נחשב לדיאטה טובה במיוחד. כמו כן, המנתחים טוענים שאם לאדם ישנה כליה נוספת ומיותרת - היא תתפתח להיות קיבה ובכך תחסוך את הצורך בניתוח להסרת כליה.
  • תוספתן: התוספתן הוא חלק מהמעי הגס, שעד כה לא נמצא לו כל שימוש. לכן המלצת מרבית הרופאים של היום היא הורדת התוספתן בהקדם האפשרי, כי אחרת הגוף עלול למצוא לו שימוש כלשהו.
  • שדיים: ניתוח לכריתת השד הוא אחד הפופולריים ביותר בימנו. לרב השד המקורי מוחלף בתותב סיליקון. הסיבות לניתוח הם לא רק העובדה שהסרת השד מונעת את סרטן השד, אלא גם סיבות אסתטיות. תותב הסיליקון הפך לסמל לעצמה כלכלית ומינית.
  • איברי מין: אחד הניתוחים הפופולריים זה ניתוח לשינוי מין. במהלך הניתוח מורד מגוף החולה הפין ומוחלף בחור נוסף. במקרה ואישה מעוניינת להפוך לגבר, הפין המיותר שנחשב לתוצר לווי של הניתוח המקורי, מולחם לגופה.
  • לב: בעבר ניתוחי לב נחשבו לדבר בלתי אפשרי וכלל בעיות הלב נחשבו לבלתי פתירות. ניתוח לב פתוח התאפשר לא רק בזכות שיטות חיתוך חדישות, אלא בעיקר בזכות ההבנה שלב הוא איבר העלול לחלות בהרבה מחלות תורשתיות, בינהם ככל הנראה גם המצפון.
  • מוח: ניתוחי מוח הם תחום חדש יחסית ברפואה המודרנית. הבעיות העיקריות שניתנות לפתרון על ידי כריתת מוח הם התחכמות יותר וריבוי מחשבות. הניתוח מאוד פופולרי במגזר החרדי, בו חשיבה נחשבת להתרחקות מאמונה.


Chamin (למופלצים נוספים) העמידו ערך להפלצה או הצביעו למועמדים קיימים כאן!


Muflatz

הבהרה: המידע באיןציקלופדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

כלים אישיים