ליאון טרוצקי

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
אזהרה: קומוניסטים!

דף זה עלול להיות תחת שליטה של ה-KGB ו/או ולדימיר פוטין, ולדימיר לנין, קארל מארקס, יוסי סטלין.

ליאון טרוצקי (1879 - 1940) הוא כינויו של ליב דוידוביץ' ברונשטיין, בדרן כושל שהפך למהפכן עד שנרצח על ידי מישהו שפשוט אוהב סדר.

[עריכה] ילדות

טרוצקי נולד למשפחת איכרים יהודית ענייה. אביו לצורך השלמת הכנסה היה מגלף תמונות פורנוגרפיות בתפוחי אדמה. גילוף התמונות הפורנוגרפיות גרם למאסרו של האב שטרוצקי היה בן 4 . האב נידון ל- 10 שנות מאסר אבל ריצה רק שנה לאחר שגילף למנהל הכלא ביצת פברז'ה מתפוח אדמה.
טרוצקי הצעיר היה חובב טבע ושינה ולכן היה קם מאוחר הולך לאטו (לצדי פסי חשמלית ברוסית) ומביט בצומח ובחי. מסיבה זו תמיד היה מאחר לבית הספר וכאשר המורה היה שואל לסיבת האיחור היה מספר סיפור על התמשכות הזמן והבעיה האגררית. כמובן שהמורה לא האמין לו והיה נוהג לצעוק עליו "מספיק עם הטרוצקי" (טרוצקי - תירוצים ברוסית) ומכאן בא כינויו. למרות ציוניו הבינוניים סיים לייב את הלימודים בהצטיינות יתרה וזאת מכיוון שהתבלבלו בינו לבין תלמיד אחר.

[עריכה] צעירותו

בעזרת התעודה הטובה התקבל לאוניברסיטת מוסקבה לחוג ללימודי פסדובלה אבל מכיוון שהיה דיסלקטי ולא יכל לספור צעדים נשר מהחוג. אירוע זה השפיע רבות על העם הרוסי ואפילו המשורר ח"נ ביאליק הקדיש לו את שירו "צנח לו זלזל".

טרוצקי שכאמור היה דיסלקטי חשב ששם משפחתו הוא בורשטיין ולכן פנה והופיע בחוסר הצלחה משווע בתיאטרון האידי (אמין), כאשר העמידו אותה על טעותו (וגם באותה הזדמנות דחקו אותו לפינה וכייסו לו את הארנק) פרש מהמקצוע. במהלך עבודתו כבדרן נחשף לייב למרקסיזם במיוחד זה של גראושו.

[עריכה] חייו כמהפכן

הערצתו של טרוצקי להאחים מרקס הביא אותו לקנות את כל כתבי קרל מרקס בהמחאה מזויפת שעליה חתם בשם: מייק בורשטיין. עד יומו האחרון האמין שקרל הוא האח האובד של גראושו צ'יקו והארפו. כשיצא לעשן במסדרון, בשל הגבלות העישון החמורות ברוסיה הצארית, פגש את לנין שסיפר לו על תנועה פוליטית שהוא מייסד. טרוצקי שלא היה לו משהו מעניין לעשות באותו זמן החליט להצטרף ללנין.

בעת המהפכה הבולשיביקית ייסד טרוצקי את הצבא האדום כי הוא חשב שזה קצת מוזר שיש מקהלת הצבא האדום ואין צבא. קשריו בעולם הבידור סייעו לו לקנות מדים מעודפים של מחסן תחפושות שהם המדים הסובייטים עד ימינו אנו. חיל התובלה היעיל של הצבא האדום הצליח לנייד את מקהלת הצבא האדום לכל אזורי הלחימה שם שרה "קלינקה-מלינקה" עד שהאויב נכנע או ברח בבושת פנים.

טרוצקי היה ידוע כבדחן והיה מארגן ערבי בידור לחברי המפלגה אבל בדיחות הגרוזינים שלו גרמו לסכסוך בינו לבין חבר מפלגה גרוזיני בשם סטלין. סטלין זכר לו את העלבון וכאשר הצליח לרשת את לנין כמנהיג ברית המועצות הוציא עליו חוזה בדמי שכירות מופרזים עד שטרוצקי נאלץ לעזוב את דירתו ואת ברית המועצות ולצאת לגלות.

[עריכה] ימיו בגלות

טרוצקי יצא לגלות תחילה בנורווגיה בגלל שחשב שהוא עתיד לקבל פרס נובל לרפואה אלטרנטיבית ורצה להיות קרוב לצלחת. לאחר שהתברר לו שאינו מועמד לפרס נובל עבר טיפול בהיפנוזה שבמהלכו גילה שהדיסלקטיות שלו הייתה התחזות לצורך קבלת הקלות בלימודים וששמו האמיתי הוא בעצם חוסה קאררס מנואל אורטגה חואן מריה מירנדה גאלגו דה פרינסיפיה. בעקבות המידע האחרון התנהל ויכוח בין טרוצקי למטפל בהיפנוזה. טרוצקי סירב לשלם וצעק "לא אשלם תמורת הגוואדלאחארה הזה". המהפנט פנה להוצאה לפועל וטרוצקי נאלץ לברוח למקסיקו.

בשל ידיעתו המוגבלת בספרדית כאשר הזמין צבע לביתו טעה והזמין את צייר ציורי הקיר דייגו ריברה. ריברה ואשתו פרידה קאלו הפכו לחבריו הקרובים של טרוצקי ואפילו הזמינו אותו לסדר פסח. טרוצקי המשיך בכתיבת התיאוריה המרקסיסטית שלו אך לא נזהר ובאחד ממאמריו קרא לביטול הסתדרות חוטבי העצים הקזחית. למאמר זה היו תוצאות הרות אסון הארגון שלח חוטב עצים שרצח את טרוצקי בגרזן.

כלים אישיים