מאיר אריאל

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
"הרופאים המליצו לי ביקור בשדה התעופה, יותר קל הלחץ על האוזן."
~ מאיר אריאל על יוסי גיספן

מאיר אריאל, מגדולי פובליציסטיו של העם היושב אצל ציון, חלוץ בשדה הסינגרסונגרייטריה.

[עריכה] תקופת "שירי לכת לאיזדרכת"

לאחר שניסה מספר רב של עבודות מזדמנות במהלך חייו, בין השאר ככימאי הראשון בהיסטוריה (היה הראשון שהפך זהב לעופרת ובכך הפריך את תורת האלכימיה), המרגל הראשון שיצא מפלוגת הצנחנים (על רקע זה דבק בו אפעס הכינוי "הצנחן המזמר") ושליח של אוכל סיני ("אגרול אחד"), החליט מאיר אריאל לפתוח בקריירה של קולנוען. כמה מיצירותיו המאוחרות, המושפעות בעיקר מ"תלמה ולואיז", התאפיינו בזוגיות כפייתית של אקוסטיקה כנסייתית, וביניהם ניתן לציין את "פצועי אהבתינו", "דלת אחורית", "גומרים על אופנוען" והקיצוני מכולם "לא יכול להוריד ממך את העיניים". באותה התקופה יצא גם אלבומו הראשון שהעניק לאריאל מוניטין של אמן בעל שאיפות ענפות, מה שמתחרה רק במספר ענפיו של עץ החמניתוש.

[עריכה] תקופת "כריזמה"

אלבומו השני כלל את הלהיט האלמותי וה100מם "לילה שקט עבר על מזכירותינו בבית הנשיא", שבעקבותיו הסתבך אריאל עם קהילת המזכירים הקיבוציים על כך שהוא מכפיש את שמם ברבים. לאחר שהופעתו לשם קידום האלבום תועדה בתקליטור "מאיר אריאל ולהקת כריזמה", בו לווה בידי להקה ששמה היה בלבול אותיות מתחכם של "מזכירה". עקב פרשיה זו הוא פוטר מתפקידו כמזכיר הקיבוצי ומזכיר חילופי מונה במקומו. מאז גם חדל מאיר מלקיים הופעות חיות, מאחר ומזכירים רבים נהגו לרכוש כרטיסים להופעותיו ולצווח בקולי קולות "מזכיר זה גם מקצוע גברי!! מזכיר זה גם מקצוע גברי!!" במהלך הקונצרטים.

[עריכה] תקופת המתכת

Bouncywikilogo.gif
עבור אנשים חסרי חוש הומור, לחכמולוגים בוויקיפדיה יש ערך על מאיר אריאל.

לאחר מאורעות אלה עבר מאיר אריאל במהלך מפתיע לנגן בלאק מטאל, והקליט את "האלבום השחור", שמושר ברובו בפקאצית עתיקה. על עטיפת האלבום הופיע ציור של הדג נחש, והוא הוקלט בבני ברק כי מאיר לבש רק שחור והוא השתלב שם בקלות.

[עריכה] מוות בידי קרציות

בשלהי שנת 1999, בעת ששהה בערימה של חברה על הדשא, הותקפה חבורתו על ידי כנופיית קרציות קרב, אשר אומנה וצוידה על ידי חברי הקהילה ההומו-לסבית. הקרציות הזריקו לגופו של אריאל חיידקי טיפוס הבהרות, אשר פותחו במכון הביולוגי שבנס ציונה. תסמיני המחלה, הכוללים חום, כאבים, כתמים על העור והזיות, לא איחרו לבוא (לגבי ההזיות יש ספק אם הן תסמיני המחלה או מצבו הרגיל של הפציינט), והביאו אף למותו של אריאל.

כלים אישיים