מלחמת המפרץ

מתוך איןציקלופדיה

מלחמת המפרץ היא מלחמה שנערכה בשנת 1991 בין עיראק בהנהגת סדאם חוסיין לבין מועצות הברית בהנהגת ג'ינגס ערבוש האב. המלחמה קרויה על שם מפרץ החזירים בקובה, אשר היה בסיס הטילים העיקרי שממנו שיגרה מועצות הברית את הטילים על ישראל.

תוכן עניינים 1 הסיבות לפרוץ המלחמה 2 מהלך המלחמה 3 המפנה 4 סוף המלחמה

[עריכה] הסיבות לפרוץ המלחמה

עיראק, כידוע, היא ארץ דלה במשאבים טבעיים ואין לה כל עתודות אנרגיה. בתחילת שנות התשעים נגמרו בעירק הגפרורים וסדאם חוסיין, נשיא עיראק, החליט לצאת למלחמה נגד מועצות הברית על מנת לכבוש את שדות הנפט אשר בשטחה.

[עריכה] מהלך המלחמה

הכוחות העיראקיים חצו את הימים המפרידים בין שתי הארצות, ולא תקפו עד שלא היה יותר מקום באוקיינוס האטלנטי לעוד נושאת מטוסים עיראקית אחת.

כאשר היה סדאם בטוח שאין כל סכנה שיפסיד פלש למועצות הברית וכבש את כולה ביום אחד. המעוז האחרון שנותר בידי מועצות הברית היה מפרץ החזירים בקובה, אליו פלשו מספר שנים מוקדם יותר. במקום היו טילים רבים שהשאירו אחריהם הסובייטים, לאחר שיצאו מקובה מחשש למלחמה גרעינית.

מועצות הברית השתמשה בטילים אלה, מסוג פטטריוט, לא כנגד האוכלוסיה העיראקית, שממנה לא היה לסדאם אכפת, אלא כנגד ישראל, שהייתה ארץ מוצאו של סדאם חוסיין, והנהגתה משכה בחוטים של כל הנעשה בעיראק.

[עריכה] המפנה

מועצות הברית תקפה את רמת גן, שהייתה באותם שנים מרכז העצבים של מדינת ישראל.

העיראקים ניסו למנוע את ההפצצה באמצעות פיזור סוללות טילי סקאד- "טילים נגד טילים", ברחבי ישראל, אך התעלמו מהעובדה הידועה שהדבר היחיד שיעיל נגד טילים הוא תהילים, וכך חרבה רמת גן ועל חורבותיה הוקמה ארץ היתומים.

[עריכה] סוף המלחמה

בתגובה על הרס רמת גן, שבה שכנו ערב המלחמה יהודים עיראקים רבים, שאבה עירק את כל הנפט שבמועצות הברית, הסיגה את כל כוחותיה מהמדינה ואחר כך פוצצה מספר פצצות אטום על אדמתה כנקמה.

למרות זאת המשיכה מועצות הברית להתקיים, ולאחר כמה שנים אף הפילה את עיראק.