מתוך איןציקלופדיה

"מה זה הריח הזה?"

~ שבתאי צבי על מלחמת השחרור

מלחמת השחרור (1947-1949) היא המלחמה המסריחה והרעשנית ביותר בתולדות ישראל. שמה של המלחמה נובע מקולות ה"שחרור" של משתתפי המלחמה.

[עריכה] סיום המלחמה

שלושה חודשים לאחר מכן, ינואר 1948, המלחמה עדיין המשיכה כששני הצדדים אכלו ללא הרף מהצ'ולנט ושחררו אחד על השני, גם הגרוזינים והכורדים הצטרפו למחלמה, וחודש לאחר מכן גם כל ישראל. מסכות האב"ך של צה"ל הוכחו ככישלון משום שריח הגז מנטרל את תכונות המסכה. ישראל כולה הסריחה לחלוטין עקב המלחמה.

ב-20 ביולי 1949 קם דוד בן גוריון והכריז כי מלחמה זו היא מיותרת לחלוטין. הוא החתים את המרוקאים על הסכם שבו מתכון הצ'ולנט יפורסם לכל עם ישראל. כל הצדדים במלחמה התפייסו ונשבעו שלעולם לא יסריחו את הארץ שוב.

במלחמה זו מתו מהסירחון לפחות 9000 ישראלים, רובם מהעדה הכורדית, מכיוון שמרוב טיפשות שחררו את הגז על עצמם.

הפצצה האטומית שהופגזה שם הייתה של יצור נדיר ו(וטוב שכך)בשם ברזי. בגלל פצצה זו,מתו מחנק נוראי 9,000,000 ערסים ופאקצות,ופצצה זו הביאה להכחדתם של קופי התחת הירוק-זרחני מהעולם.

במלחמה זו השתתפו גם מפורסמים כגון שימי תבורי, שמעון פרס, דודו טופז ופנינה רוזנבלום. עוד מפורסמים השתתפו, אבל מתוך עלצנות הם לא ייכתבו. מלחמת השחרור אף פעם לא נגמרה, היא מתנהלת כל יום בשירותים כאשר אנחנו מחרבנים, במקרים יותר חריגים, מתקיימת גם מלחמת העולם השחרורית, מדענים קורים לתופעה הזאת עצירות.

[עריכה] ראו גם

המתכון של הצ'ולנט באתר וואלה