משבר הטילים בקובה

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש

משבר הטילים בקובה הינו כינוי לאירוע הטראומתי ביותר שהכדורגל הישראלי חווה אי פעם בשנות ה60 ואף עירב את כל מעצמות העולם.

[עריכה] ההכנות של נבחרת ישראל

הכל נראה מוכן ומזומן לקראת השתתפות הנבחרת במונדיאל של שנת 1964. הנבחרת עברה בהצלחה את המוקדמות והוגרלה לשחק מול נבחרתה החלשה יחסית אך החזקה ברוחה של קובה. אורי מלמיליאן נזכר: "לא פחדנו מהקובנים, הם לא נראו לנו איום ממשי, אבל המאמן הכריח אותנו להתאמן, אז התאמנו."

ערב המשחק הגורלי אכל שוער הנבחרת הישראלית מלוא הכד פול, לפול הייתה השפעה הרסנית ביותר.

[עריכה] האירוע

ה9.6.64. יום המשחק הגורלי. לא רבים יודעים זאת כמובן, אך מונדיאל 64 התרחש למעשה בקובה ולא בארץ בה כולנו חושבים שהוא התרחש עד היום. שוער הנבחרת המצויינת שלנו, רונאלנדו, אכל כמות מדהימה של פול ערב לפני מה שגרם לו באופן טבעי לתגובה קיבתית בלתי רצונית בעליל המכונית "התקפת פלוצים".

אורי מלמיליאן נזכר: "באמצע המשחק המאמן לקח אותנו להפסקה של חמש דקות ואמר לנו שהחדשות הטובות הן שהקובנים כולם התעלפו מהריח, והחדשות הרעות הן שגרמנו לסכסוך בין לאומי".

[עריכה] המשבר

עקב התקפת הגזים הרעילה חששו שלטונות קובה כי ארה"ב החלה במתקפה גרעינית, או משהו כזה מסוכן מאד. הדבר הוביל לכעס רב בקרמלין בברה"מ, מה שהוביל לכעס בבית הלבן בארה"ב, כי כפי שראש הפנטגון אמר: "גאד דמת! לא עשינו כלום!".

[עריכה] הכיסוי

לאחר שכולם גילו מה קרה כולם נורא התביישו בעצמם. עשו מחיקת זכרון לכל העולם. שכענו אותם שמשבר הטילים בקובה [שבמקור נקרא על שם ה"טילים", קרי בעיטות הכדור החזקות שהקובנים קיבלו לשער מהנבחרת הישראלית] הוא בכלל משהו אחר לגמרי, שהמונדיאל בכלל לא היה בקובה, ושנבחרת ישראל לא הייתה בו בכלל ולעולם לא תהיה בו עוד.

כלים אישיים
דף זה בשפות אחרות