סופיזם

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש

הסופיזם הינו זרם הקיצוני ביותר מתון באיסלאם אשר שם למטרה עליונה להכחיד את כל יהודי העולם, ההומוסקסואלים, אך בעיקר את ננה, כלבתם של בית משפחת דרלינג מהספר פיטר פן, כמו גם את המחזאי והסופר ג'יימס מתיו ברי אשר הגה את הדמות מצוותיה העיקריות הן התחרפנות, אשר נעשית בדרך כלל ע"י סיבובים מהירים ביותר אשר נקראים דרוויש, אך עיקר ההתחרפנות נגרמת ע"י לבישת התרבוש, הכובע הטורקי המסורתי אשר אמנות על שיגעון דבקו בו, בעיקר משום שרוב האנשים המוכרים שלבשוהו השתגעו, כשם הסולטן המהמוט השני, איברהים פשה וכבודו המלך, הוד רוממותו הנכבד, סולטן האימפריה העותומנית, השליט הבלתי מעורער של הטורקים והערבים שידו בכל כלבו ויד כל גרוזיני, הבעלים, בו , רג'יפ טאיפ ארדואן, הדיקטטור הגדול והמכובד, כבודו, טפו טפו טפו.


[עריכה] תחילת הסופיזם

הסופיזם התחיל ביוון, כאשר סופוקלס, שעל שמו נקרא הזרם, נהיה מאוס ביוון וגורש משם, ביחד עם חבריו סוקרטס ויואל מוישה סלומון. איתם רכב הרופא היווני מזאראקי, אשר סופק להם ע"י שילטונות יוון בשל טעמים הומניטריים. הם החלו במסע של נדידות, כאשר התחילו להיווצר קונפליקטים בינהם, רובם תועדו ביומנו, של סופוקלס, אשר חלקו נשמר - "אתה מפריע לי לישון", "תפסיק עם הליכלוך הזה" (סוקרטס היה פדנט), "איני שומע ציפורים וזה סימן נורא", ו"העף את רגלך מן מרק העוף שלי, גוועלד" (יתכן כי השתרבבו אל הספר כמה מסמכים מתקופות אחרות)היו רק חלק מן הקונפליקטים שנוצרו בין החבורה. לקראת הסוף צפה סופוקלס בחבריו הטובים סוקלים למוות את הרופא היווני, ועל אף השמחה הגדולה אשר הייתה עצורה בו, הרגיש באותה עת צורך לפתור את סיכסוכים אלו מאיזשהי סיבה לא ברורה.

כאשר הגיעו החבורה אל ארץ ישראל, וסופוקלס פגש בעם היהודי לראשונה, שבאותו זמן עסק כהרגלו בלטבוח בעמים שכנים, סופוקלס התחיל לתעבם, בעיקר בגלל שינאתו לשטריימל המסורתי, שאיתו נהג אביו להכות אותו כאשר היה צעיר יותר, אך גם בגלל שהם שורש כל רוע ואוהבי גרבילים מ**** בני ***** ***** ***** **** כמובן.

בעקבות שנאתו לעם היהודי החלו להתפתח מריבות בינו לבין יואל מוישה סלומון שגם הוא היה יהודי **** ***** ***** בן ****. המצב החמיר עד לכדי שינאה עזה בין השניים, כאשר בסופו של דבר רצח סופוקלס את סלומון ונמלט מזרחה, אל עבר המדבר.

בסוף הנדידה הגיע סופוקלס אל ערב, אל העיר מכה, שם פגש בנביא מוחמד. מוחמד, אשר היה נרקומן, בילבל בינו לבין המלאך גבריאל, ושם התפתח דיון בינהם על דת חדשה, עדיפה משאר הדתות, שתושתת על עקרונות של שלום, אחווה, שלווה, ועישון מופרז של חשיש. נעשו כמה ניסיונות על ידם להשליט את הדת בכל מיני ערים, אך הדבר לא צלח בעיקר מכיוון שרוב אנשי ערב השתמשו כבר בגת, וכידוע אז שררה מתיחות בין משתמשי הגת למשתמשי החשיש, אשר הזדהו עם הממשלה בדרך כלל.

למרבה ההפתעה, ואף למרבה האירוניה יש לומר, כאלף שנים אחר כך תפסה דת זו דווקא באמריקה של שנות השישים של המאה העשרים מאז הולדת ישו, ספירה האנושית נוצרית שבגלקסיית שביל החלב, והתפוגגה שוב תוך עשור מסיבות שונות.

הציבור בערב היה עצבני ביותר בגלל סיבות רבות, העיקרית שבהם היא מכיוון שבאותה תקופה השלטונות בערב, אשר על מנת לשפר את הכלכלה ולהרגיז את הציבור, החלו להעניש על לעיסת גת, כאשר כולם ידעו שהם בעצמם מעשנים חשיש (רק להם היה מספיק כסף).

הציבור הגיב לזה בצורה שלילית ביותר, וסופוקלס החליט לנצל את תחושותיהם המיליטריסטיות המרושעות והאובדניות, והציע למוחמד לנבא על דת אשר תעזור להם לפרוק את עצביהם, או לכל הפחות למות.

בהתחלה סופוקלס הציע לקרוא לדת "אינעל-אבוק", אבל מוחמד הציע שם קליט יותר-"אסלאם", ואכן הדת הזו תפסה.

לאחר מכן רב סופוקלס גם עם מוחמד, מסיבות לא ברורות, יש הטוענים לקשר רומנטי בין השניים ויש כאלו אשר טוענים כי הדבר אינו אפשרי. בין כך או כך, סופוקלס עזב את ערב והחל לנדוד לטורקיה. שם שמע סיפור חדש אשר הגיע מאירופה, שנקרא פיטר פן. סופוקלס שנא את הסיפור, ובמיוחד את הכלבה המחרידה ננה, אשר אחריותה הייתה בגדר לא יתכן בעיני סופוקלס. מיד החליט לייסד דת, אשר תתחזה לחצי אסלאם חצי בודהיזם אך בסתר תנסה להרוס ולמחוק כל דבר אשר סופוקלס שנא, ובייחוד את הכלבה ננה.

[עריכה] ביקורת על הדת

סופוקלס מביע בכתביו ובתפישתו מידת מגלומניה מסוימת, בערך כשל גרביל זקן, וזוהי הטענה המרכזית של מתנגדי הדת- היא מגלומנית וסובבת סביב איש אחד (דרך אגב, זוהי הסיבה לסיבובים- חוץ מהמתחרפנות שמעלה את רף העצבים לשיא, ואחריה יוכל האדם לשפוך חמתו, כל אדם סובב סביב עצמו, אחת מעקרונות הדת). רבים אחרים אינם מחשיבים את הדת לאסלאם אלא לדת נפרדת בשל השוני הרב שקיים ביניהם, עם זאת תפיסה זו אינה מקובלת על ידי רוב הקהילה הבינלאומית ולא על ידי אלוהים בעצמו או על ידי שבתאי צבי.


[עריכה] עקרונות

* על חיי האדם להיות סובבים אך ורק סביב המלך סופוקלס

* על האדם להגיע לרמות עצבים הגבוהות ביותר אשר הוא נועד להם

על האדם לתעב את ננה, או כל דבר אשר קשור בה או בממציאה, אשר היא היא התגלמות הרשע על פני האדמות

*על האדם להלחם בתחלואות האדם, וביחוד ביהודים ובהומוסקסואלים

*על מאמני הדת להאמין ולכבד את כבוד קפטן הוק, האיש השני החשוב ביותר בדת הסופית


[עריכה] מסורת וחיי תרבות

לסופים חיי תרבות ומסורת עשירה ומגוונת. כל חודש שביעי ללוח השנה המוסלמי מתכנסת המשפחה הסופית המורחבת, מברכת אחד את השני, שרה יחדיו למשך שעה, ולועסת גת עד רדת החשיכה, לזכר גלותו של סופוקלס בערב. לאחר מכן הילד הקטן ביותר מקלל את אויבי העולם, ומחטט באפו שבע פעמים.

משפחות מסוימות אף אינם מסתפקות בזה ומורות לבן הקטן לחסל יהודי או הומוסקסואל. בדרך כלל מתלווה אליו האח הבכור בעל רובה צייד ומכונית רולס רויס. בדרך כלל מקרים אלו מסתיימים בשלום ולא במוות, אך ישנם גם יוצאי דופן.

בחודש התשיעי ללוח השנה המוסלמי כל משפחה גרעינית עולה לבדה לאנקרה, לסמל את נדידתו של סופוקלס לטורקיה.

עוד חגים חשובים הם חג הולדת סופוקלס, חג רצח סלומון, חג הנדידה לארץ ישראל, יום מותו של סופוקלס, אשר הוא יום צום כפרה ושתיקה. עוד חג מפורספ הוא חג ריקודי הבטן של הסופים, ובו בנות העיר רוקדות ברייקדאנס ערבי.

לסופים מוזיקה משלהם, המאופיינות בצליל מחוספס של תציפוף הנובע מדלות האמצעים של הסופים, אשר צריכים לתופף על כובעם.

הסופים הם בדרך כלל אנשים משכילים ומסכילים, כשם שהיה מורם הרוחני סופוקלס, אשר היה פילוסוף ואיש דת.

כלים אישיים