צ'יפס
מתוך איןציקלופדיה
| | איןויקיזציה:יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל שטויות חסרות טעם, או שהוא פשוט לא מצחיק, או שאולי הוא ערוך בצורה גרועה, ויכול אפילו להיות שהוא אמיתי. אבל בכל אופן, הערך הוא חסר ערך עבור איןציקלופדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. יש כאלו שאפילו יקראו את מה שכתבתם. |
- "איך למכור 100 גרם תפוחי אדמה במחיר של 10 קילו?"
- ~ שבתאי צבי על צ'יפס
הצ'יפס הוא מאכל ייחודי לתושבי כדור הארץ, שנאכל בדר"כ עם קטשופ ונהוג לאכול אותו באיחור של שלוש דקות מזמן האכילה הרצוי ולכן הצ'יפס מתקרר ומושלך מיידית לפח האשפה השכונתי.
- "לגמור את כל הצלחת! תכף תקבל זאפטע בטוחעס!"
- ~ ד"ר זאפטעבטוחעס על לא זורקים אוכל
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הצי'פס, או בשמו הקדום "פוטטו-סטיק", הומצא לראשונה על ידי שמעון פרס (ראו האדם הקדמון). לאחר ריב קשה עם אלוהים על רקע רומנטי, אלוהים החליט שהוא לא מבשל לפרס יותר לעולם.
- "הוא אף פעם לא מעריך דברים שאני עושה בשבילו!! אז למה לי לטרוח בכלל? מה אני, השפחה שלו?!"
- "כן!"
- ~ שמעון פרס בתגובה
פרס נותר רעב ואומלל. בייאושו, לקח כמה תפוחי אדמה, חתך אותם וטיגן אותם בשמן רדוד.
ככתוב במקורות: "כך נברא הצ'יפס; וירא שמעון פרס כי טוב ויהי בוקר ויהי ערב יום שלישי."
[עריכה] הקטשופ
בשנת 666 לפנה"ס ירד השטן לכדור הארץ ואכל צ'יפס עם קטשופ אבל בגלל שהשטן הוא מוגבל, הוא התלכלך כולו מהקטשופ ונהיה אדום.
[עריכה] אופן השימוש
אנשי מד"א (מיפוי דואר אוויר) לוקחים את הצ'יפס מהפח ושולחים אותו לצד (צבא דמבלדור), שם הוא נשלח למערכת ה(עיכול של ה)שמש. הצ'יפס מתחמם וחוזר אלינו חמים וטעים ואז אפשר לאכול אותו באיחור של דקה בלבד! כך הוא לא מתקרר ואין צורך לזרוק אותו לפח.
- "'סססעמק אין לי מה לאכול עכשיו!"
[עריכה] שימושי הצ'יפס לאורך ההסטוריה
- ידוע כי בסוף המאה ה-12 לספירה, הצ'יפס פתח במרד כנגד צבא הקציצות וניצח הודות למפקד שעמד בראשו - הלוא הוא גנרל תפודם (החלם של: תפוח (אדמה) + דם).
- משרידים ארכיאולוגיים שנמצאו, נתגלה כי בעבר נשלט העולם בידי כנופיות צ'יפסים.
- בעבר נתגלתה "פרשת הצ'יפס המרגל", בה נחשד צ'יפס רכרוכי כמרגל מטעם כוכב הג'אנקפוד.
[עריכה] הצ'יפס הגדול ותרומתו להיווצרות כדור וארץ
בראשית הימים היה רק צ'יפס גדול ונרקיסיסט בשמי החלל, צ'יפס אשר נשכח בעריסתו על ידי חייזרים ואוכלס בעיקר בגרבילים וכדוריות מלך החיות. כאשר החליט "'הצ'יפס הגדול"' להקים גלקסיה לכבוד יובל לנישואיו עם עצמו או לדיוק, יקום התחיל לפזר את אותן חתיכות מלח, להן אנו קוראים היום כוכבים.
- כמובן, היו גם כאלו עם רוטב צ'ילי חריף, להן אנו קוראים שמש.
- הכוכב לו אנו קוראים ירח הינו, למעשה, תקרית עם שמן גרנולה שהשתבש.
הגרבילים החליטו לעזוב את הצ'יפס הגדול והענקי ולעבור לחתיכת המלח שהחלה לייצר בעצמה יצורים המיועדים לאכילה על ידי הגרבילים, היינו, בני אדם וחיות אחרות. עם הזמן, החליטו בני האדם שחסר להם משהו, וכך המציאו את הצ'יפס וחוזר (חס ו) חלילה. כמובן, בני האדם לא ידעו להעריך כנכון את היצור העצום/הענקי/הגדול (מחק את המיותר) שנתן להם את עולמם והחלו לאכול את הצ'יפס תוך טבילה בצ'יפס ובמים קדושים והמרתו לנצרות בכפייה. בעקבות מעשי נבזות אלו, עזב הצ'יפס הגדול את האנושות ועלה בסערה השמיימה, מותיר בלב כדור הארץ חור שחור.
אזהרה: משרד הבריאות קובע כי אכילה גורמת להשמנה.


