קוד מקור פתוח

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
Dreamingtux.jpg ערך זה נשלט ע"י פינגווינים
ערך זה נשלט ע"י לינוקס ולכן הוא קדוש. כל מי שצופה בערך חייב להתקין לינוקס או לאכול סמבוסק.
לעוד ערכי לינוקס לחצו כאן.

תנועה חברתית/פוליטית אשר שמה לעצמה למטרה להכפיף את האנושות למרותם של המחשבים. התנועה זוכה לפופולריות הולכת וגואה בקרב לובשי הסנדלים עם הגרביים ובקרב קבוצות קיצוניות מקרב התוכנות עצמן.


[עריכה] היסטריה

שורשי תנועת הקוד הפתוח בתנועה קרובה בשם "תוכנה חופשית". תנועת התוכנה החופשית מקווה לשחרר את התוכנות מעול האנשים בכלל. ב-1998 התכנסו מספר אנשים חסרי חיים והחליטו שאם להם אין, זה יהיה לא מוסרי שלמישהו אחר יהיה. מונעים ע"י מניפסט הנושא את הכותרת של "הקתדרלה והבזאר" מאת אריק ריימונד, אדם בעל כמות קטנה במיוחד של חיים.

"הקתדרלה והבזאר" מציג עולם אוטופי, שבו התוכנות אינן צריכות יותר לדאוג לרביה ולהתפתחות הגזע. קבוצות של עובדי כפייה אנושיים בכמויות גדולות מובאים לצורך תחזוקת התוכנות, ניקוי הקוד, הוצאת האשפה, תחזוקת הגינה, ספונג'ה ושאר עבודות הבית. המאמר לוקח כדוגמא את מערכת ההפעלה החופשית "לינוקס", אשר הצליחה, בכוח כריזמה אישית, לגייס כעבד ראשית את לינוס טורבלדס (מגדולי לובשי הסנדלים עם הגרביים), ואחר כך כמות הולכת וגדלה של עובדי כפיה אנושיים אחרים, אשר דואגים לכל רצונותיה. אריק ממשיך ומשווה את הצלחתה של לינוקס, לא רק לתוכנות משועבדות כגון חלונות, אלא גם לתוכנות שהינן חופשיות אך שנאלצות לשלם לעובדיהם האנושיים (או לקבץ עבודת מתנדבים), כגון תוכנות התאו של תנועת התוכנה החופשית.

"הקתדרלה והבזאר" מוסיף ושואל את השאלה המתבקשת. האם רק יחידי סגולה כמו לינוקס מסוגלים לגייס צבא של עובדי כפיה, או שמא זהו מקרה חד פעמי שלא ייתכן שיחזור על עצמו. אריק מגיע למסקנה שאם תוכנה חופשית תשכיל לכלכל את צעדיה בתבונה, גם היא יכולה להגיע למצב שבו יש מספר עובדי כפיה אנושיים שדואגים לצרכיה, גם אם לא תגיע לאותה רמה של נוגשות אשר מאפיינת את לינוקס.

[עריכה] השנים הראשונות

בתחילת דרכה, תנועת הקוד הפתוח מיצבה את עצמה בעיקר כהד של התוכנות החופשיות. נקודת המפנה היתה כאשר הדפדפן נטסקייפ, שעד אז היה תוכנה משועבדת מין המניין, הוצא על ידי נוגשיו לחופשי, תוך שהם מתייחסים במפורש למניפסט של ריימונד כאחד הגורמים. דבר זה גרם לנוגשים אחרים לשקול שיחרור התוכנות שמוחזקות תחת קולריהם, ונתן דחיפה לתנועה.

מלבד לינוקס, אותו הזכרנו כבר, תוכנה נוספת שנרתמה למאבק למען שיחרור התוכנות ושעבוד בני האדם היתה שרת הווב "אפאצ'י" ("מלא טלאים" בתרגום חופשי) - לבריאות. הזוג לינוקס ואפאצ'י התגלה כצמד חזק ורב מרות, שהצליח להכניס תחת מרותו לא רק בני אדם, אלא גם תוכנות חופשיות, בעיקר מתוך קבוצת התיאו של התוכנה החופשית.

[עריכה] המצב כיום

תנועת הקוד הפתוח מתהדרת היום בכמות גדולה של תוכנות שגויסו למאבק, כמו גם אנשים ששועבדו אליו. הרבה מהדחיפה קיבלה התנועה בשנת 2000 כשאחד מנוגשי העבדים הגדול בעולם, חברת IBM, הצטרפה באופן פורמלי למאבק, ואף הכפיפה כמות גדולה מעבדיה האישיים למרותו של לינוקס. בעקבותיהם אף הלכו נוגשים קטנים יותר, כמו Oracle, Sun ואחרים.

[עריכה] אוייבי הקוד הפתוח

חלק מנוגשי העבדים הגדולים, ובראשם חברת מיקרוסופט, חשים שהאנשים אכן צריכים להיות משועבדים, אבל משועבדים להם. חברת מיקרוסופט בפרט זכתה להצלחה יוצאת דופן לפני עליית לינוקס, מרגישה מאויימת מהתנועה. נכון להיום, מעל 90 אחוזים מהאנשים משתמשי המחשב עדיין משועבדים לה, אבל לינוקס, ובעיקבותיה גם תוכנות חופשיות אחרות, לאט לאט מצליחות לנגוס במספר זה.

[עריכה] היחסים עם תנועת התוכנה החופשית

יחסה של תנועת התוכנה החופשית לתנועת הקוד הפתוח הוא אמביוולנטי. מצד אחד, אין ספק שתוכנה, גם אם הצליחה לגייס לשורותיה עבדים אנושיים, היא עדיין חופשית. מנגד, ראשי התנועה מרגישים שלינוקס, בכוח הכריזמה שלו, הצליח לנכס לעצמו גם את התוכנות של התאו. רבים מתומכי התוכנה החופשית טוענים שללינוקס יש לקרוא "תאו/לינוקס".

לתנועות יש כמה שיתופי פעולה בולטים, כמו גם כמה חילוקי דעות בולטים. לעתים גם פינגווין.

[עריכה] נוסחת הקוד הפתוח

Linux = (Y - WIN - BT) * 5000 * U =

נוסחה המתארת את יעילות לינוקס Y זה שנה WIN= משתמשי ווידנאוס BT= הזמן שנותר לביל גייטס לחיות U= משתמשי הלינוקס


[עריכה] קישורים חיצוניים

תמונות של לינוס טורבלדס בסנדלים עם גרביים

כלים אישיים