שיעורי בית

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
"ברוסיה הסובייטית, שיעורי הבית עושים אותך!"
~ יוסי סטלין על שיעורי בית
"אבל המורה יש לי את החומר!"
~ נרקומן על שיעורי בית


שיעורי בית הינו מין משונה של בעל חיים, אשר הופיע בכדור הארץ עם הופעתם של בתי הספר. מקום הגידול והמחייה של שיעורי הבית הוא בתי הספר והאוניברסיטאות. זנים מסויימים שלהם נקראים בשמות מטלות בית ( אלו שגדלים באוניברסיטה הפתוחה) או תרגילי בית ו-פרויקטים (בטכניון). שיעורי הבית הם חיות פראיות המזכירות במראה את העלוקות, שהחל מהיום הראשון בכיתה א' ועד לסיום הדוקטורט, הם נצמדים אל התלמידים. לאט לאט ככל שהתלמיד גדל, שיעורי הבית אשר נצמדים אליו, גדולים יותר גם כן, ומעצבנים יותר. הנה משוואה שתסביר זאת:A*U+M=Y A=מס' התלמידים U=הכיתה(א',ב'...והלאה) M=דרגת המניאקיות של המורה Y=מס' שיעורי הבית ישנם ימים קדושים (כמו היום החופשי של המחנכת או שביתות) שבהם שיעורי הבית אינם מצליחים להצמד אל התלמיד במשך שהייתו בבית הספר. שיעורי הבית מתפתחים בתוך התא המיוחד שיש אך ורק למורות במוח וכל יום עליהן לרוקן אותו. כתוצאה מכך, שיעורי הבית מחפשים מקום חדש לגור בו, ועל כן הם נטפלים אל התלמידים. מאחר ולרוב התלמידים אין במוח תא מיוחד כמו למורות הם נאלצים להתמודד איתם בעזרת ויקיפדיה או בעזרת החנון של הכיתה.

[עריכה] דרכים להפטר משיעורי הבית

עם השנים, התלמידים פיתחו שיטות רבות להיפטר משיעורי הבית המציקים.

  • הדרך המהירה ביותר עבור התלמיד, להיפטר משיעורי הבית, היא לשלם לחנון של הכיתה (עתודאי, באוניברסיטה), על מנת שהוא יוריד את שיעורי הבית מהנשא. ערסים מעדיפים לחסוך את הכסף, ולהשתמש במקום זה באיומים באלימות. יש לציין, שבכל מקרה, שיעורי הבית יסתלקו לזמן קצוב בלבד, וסביר שלמחרת הם יטפלו שוב אל התלמיד.
  • הריגת המורה. כשבית הגידול של שיעורי הבית נהרס, אין להם דרך להתרבות, לפחות עד שיגיע המורה המחליף.
  • המצאת תירוץ (כגון: הכלב אכל לי את המחברת, החנון של הכיתה לא מוכן להכין אותם, אמא לא הבינה מה שימושה של המחברת ו\או לא הצליחה להבין מה כתוב בה וזרקה אותה לפח הזבל).
  • ל"ג בעומר הוא חג מצויין להיפטרות משיעורי הבית... גם יום העצמאות אם שיעורי הבית הם הנפנף.
  • התחזות לחולה. שיטה זו מאפשרת לתלמיד להתחמק מבית הספר, וכך שיעורי בית חדשים לא ידבקו אליו. פתרון זה הינו מוגבל, כי לרוב החנון של הכיתה, ישמח להיות נשא, ולהעביר את שיעורי הבית מהמורה אל התלמיד המתחלה.
  • אם כל זה לא עובד, תמיד אפשר להשיג פצצה "ובטעות" להפיל אותה על בית הספר.

שולי ברוך המציאה את שיעורי הבית ומכאן שמה ש.ב בראשי תיבות , נוסף על כך לשולי ברוך יש שם משפחה נוסף שהוא כהן ... ומכאן בא שמה בראשי תיבות ש.ב.כ או במילים אחרות שיעורי בית כיתה

[עריכה] תולדות שיעורי הבית

שיעורי הבית הומצאו ע"י אחד המורים בסוף המאה ה-19, אשר הבין ששיטות הענישה הקיימות לא מועילות מספיק:

  • הכאת התלמידים היא בעייתית, כי ניתן להרביץ בכל רגע לתלמיד אחד בלבד. בנוסף, בשלב מסויים (אחרי כיתה ח') התלמידים כבר גדולים מדי, ועלולים לנסות להחזיר מכות למורה. כמו כן, עונש זה מעייף ומתיש את המורה.
  • שליחת התלמיד לעמוד בפינה גם היא בעייתית, שכן יש רק ארבע פינות ברוב הכיתות, ומספר התלמידים גדול בהרבה.

על כן, המציא המורה את שיעורי הבית, שבאמצעותם הוא יכול להציק לעשרות תלמידים, באמצעות דף נייר יחיד, אשר עבר הכלאה עם קרצייה. זאת מכיוון שקרציות נוהגות אף הן להיצמד ולא לעזוב את הקורבן. התנאים בבית הספר התאימו היטב לשיעורי הבית, ומאז הם נשארים שם ומתרבים בכמות מדהימה. כאשר מקימים בית ספר חדש, שיעורי הבית עוברים דרך תעלות הביוב, מגיעים אליו ומשתלטים על מוחות המורים שם. אמנם יש שיעורי בית שהוכלאו במעבדה אך יש שערו תהליך אבולוציה:מגרביל לגרביל שטוח לגרביל שטוח בשחור לבן ואז... לשיעורי הבית.

[עריכה] השיעורים החופשיים

כנגד שיעורי הבית המציאו התלמידים את השיעורים החופשיים, בהם יוכלו גם לעשות כרצונם וגם להמלט משיעורי הבית. השיעורים החופשיים לעומת שיעורי הבית הם מקור כל הטוב וכל התלמידים (למעט החנונים) חפצים בהם. השיעורים החופשיים קדושים לתלמידים, אך לא קדושים כמו השביתות. לשיעורים החופשיים יש את אותה דרך השתלטות כמו לשיעורי הבית, אך הם איטיים משיעורי הבית ועד להגיעם לבית הספר החדש, שיעורי הבית לרוב כבר שולטים בו. אולם, לפעמים השיעורים החופשיים מצליחים לתפוס מוח אחד או שניים של מורים או מורות ששיעורי הבית עדיין לא השתלטו עליהם. מורים אלו הם נחמדים לתלמידים והרבה פעמים נותנים שיעור חופשי. למה לא תמיד? כי תמיד בהתפתחות התא המיוחד במוח המורים נוצרים גם קצת שיעורי בית.

כלים אישיים