תורת היחסות

מתוך איןציקלופדיה

קפיצה אל: ניווט, חפש
"איזה גאון אני, שהמצאתי דבר כזה, אה?"
~ אלברט איינשטיין על תורת היחסות
"זה אנגלית או סינית?"
~ עמיר פרץ על תורת היחסות


250px-IndependenceDec2
תורת היחסות.

תורת היחסות היא ספקולציה שמטרתה להוכיח בעזרת ההיגיון דברים שאינם קיימים במציאות. העקרון הפשוט העומד בבסיס תורה זו, היא לערער את המושגים הקיימים, ולהניח כי הם משתנים מסיטואציה לסיטואציה. כך למשל, ניתן לומר לדוגמא שרצח, שנחשב דבר נורא וברוטאלי, הוא מעשה תרבותי ושכיח בתרבות האנושית, אם משווים אותו לדוגמא, להפלצת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. מעשה של רצח אחד לעומת רצח של אלפים הוא זניח, ולמעשה, רצח, הוא דבר שכיח בהשוואה להטלת פצצות אטום - אירוע שקרה כשתי פעמים בכל ההיסטוריה של האנושות בפרט והיקום בכלל. איינשטיין, שהיה כאמור מחרחר מלחמה ומפתח נשקים בלתי נלאה, חיפש, עקב התפשטות הפציפיזם והמוסריות, לחפש דרך בה הוא יוכל להצדיק מעשים נפשעים, כמו ניסוי נשק גרעיני בבני אדם. כך עשה בשלהי שנות השלושים של המאה ה-20, כאשר הפיץ חומרי נאצה נגד מועצות הברית בגרמניה, ולאחר מכן טס למועצות הברית כי להפיץ מסרי נאצה נוספים בשפה האנגולית. משהתחילה המלחמה התריע איינשטיין בפני ממשלת מועצות הברית על כוונת הגרמנים לפתח נשק גרעיני. בתגובה החל הממשל במועצות הברית בתכנית חימוש גרעיני, והעניק לאיינשטיין תקציב רחב לפיתוח הפצה הגרעינית.

[עריכה] חשיבות תורת היחסות בפיתוח הפצצה הגרעינית

הפצצה הגרעינית שהוטלה על יפאן נשתכחה נוכח הדי המלחמה. למעשה, אם הייתה הפצצה מוטלת בעת שלום, היא הייתה גוררת גינויים חריפים. מכאן, כך הסביר איינשטיין מאוחר יותר, הכל יחסי. הביקורות מודדות את חומרת האירוע ביחס למצב הקיים, כך שבמלחמה, התגובות נגד מועצות הברית נוכח הטלת פצצת האטום יהיו פחות חמורות. וכך למעשה תרם העיקרון ביסוד תורת היחסות לפיתוח פצצת האטום. ללא מסקנה חשובה זו, שלפיה עדיף לבצע ניסויים בנשק במהלך מלחמה, פצצת האטום לא הייתה מפותחת כלל.

[עריכה] תורת היחסות הפיראטית

זו גרסה פרוצה של תורת היחסות. ההבדל בינה לבין הגריסה הרשמית הוא בגירסה הפירטית כבר ניתן להאיץ מהירות של 1.5c.

[עריכה] תורת היחסות הכללית

תורת היחסות הכללית היא למעשה גרסא לתורת היחסות הפיראטית, אך בשונה ממנה, היא לא כוללת יישומים לרעיון היחסותי, אלא רק מנסחת את הרעיון הבסיסי של תורת היחסות, כפי שהוא מובא בפסקה הראשונה. בנוסף, ניסח איינשטיין רעיון נוסף. איינשטיין חיפש את הדבר המהיר ביותר שיכל למצוא, כך שיהיה דבר מוחל ששום דבר לא יהיה מהיר ממנו. הוא פנה לעמיתו ארווין שרדינגר, וזה הציע לו את מהירות החתול כערך המציין מהירות גבולית. ארווין נימק את טיעונו במשפט "עם מה שאני עושה לחתולים תתפלא לדעת כמה מהר הם בורחים ממני". איינשטיין קיבל את הרעיון וניסח חוק האומר כי כל דבר איטי ביחס לחתול הנמלט מארווין שרדינגר. לאחר מכן העלה איינשטיין את הטענה, שהוא אינו יכול לראות את החתול נמלט, אם האור אינו מספיק לפגוע בחתול במנוסתו. על כן הציע איינשטיין תיקון לחוק הידוע בתור חוק שרדינגר, האומר כי שום דבר אינו מסוגל לנוע יותר מהר מחתול הנמלט מארווין שרדינגר מלבד האור הפוגע בו.

[עריכה] שימוש יומיומי בתורת היחסות

כיום עושה איראן שימוש בתורת היחסות לצורך חיפוי. איראן, כידוע מממנת את חיזבאלה ומעודדת אותו להילחם נגד ישראל. כתוצאה מכך נוצר מצב בו הדיווחים מהלחימה תופסים את כותרות החדשות במקום עניין העשרת האורניום באיראן, מאחר והם יותר רלוונטיים. ועל כן ניתן על פי תורת היחסות הפיראטית לומר שהעשרת האוראניום באיראן היא דבר מקובל (ביחס ללחימה בין ישראל ללבנון).

[עריכה] דוגמא "עממית" לתורת היחסות

אבי, שאינו איש מדע, נוהג לתת דוגמא מעשית להסברת תורת היחסות:

"נתונים שני גורמים אנושיים, א' ו-ב'. גורם ב' תוחב את אפו לישבנו של גורם א'. במצב כזה יכול גורם א' לטעון: לך יש אף בתחת, וגם לי יש אף בתחת; אבל יחסית, המצב שלי יותר טוב."
~ אבא שלי


[עריכה] הוכחה לתורת היחסות

  • איינשטיין כתב אותה.
כלים אישיים